נ"ב הא דנקט ומכרה לחבירו אשמועינן רבותא דהיכא דנטלוה מסיקין מחמת הגזלן לא מיפטר הגזלן לא מנגזל בטענה דקרקע אינה נגזלת והרי שלך לפניך ולא מלוקח בטענה דהא לא טרפה ממנו נגזל אלא מסיקין הוא דנטלוה ומזל רע דידיה גרם אלא כופין אותו להחזיר את מעותיו ללוקח ואין צריך לומר דכופין אותו לשלם גם לנגזל דמי שדהו אלמא כיון שמסיקין נטלוה מחמת הגזלן חייב לשלם לנגזל וללוקח הכי נמי כיון שנתפס בעבורו חייב לשלם. כנ"ל לפרש לפי גי' האלפסי אבל באשר"י לא גרס ומכרה לחבירו אלא ה"ג הגוזל שדה מחבירו ונטלוה מסיקין אם מחמת מדינה א"ל הרי שלך לפניך ואם מחמת הגזלן חייב להעמיד לו שדה ולא שמע דא"ר יוחנן קנס קנסו בגזלן וע"ש והא גירסת המשנה בכל הספרים בפ' הגוזל ומאכיל וכך הוא באלפסי שם ואפשר דהך דהכא ברייתא היא:
קריאה במקור
הגהות הב"ח על רי"ף כתובות · דף 63b
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna Edition
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001300957
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 14ced055b18a15b1158c0134888b08d495761da100ec9221f2a3191df1674271