ליום הרביעי כצ"ל:
קריאה במקור
הגהות הב"ח על רי"ף כתובות · דף 1a
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
ליום החמישי כצ"ל:
שפעמיים כצ"ל:
ליום הרביעי כצ"ל:
ולא נשאו כצ"ל:
צ"ל שיצא:
אין טענת אונס מועלת כצ"ל:
נ"ב וכה"ג פי' גם התוס' לדעת רש"י ז"ל:
נ"ב ואע"ג דלפי האמת יכול לכנוס בא' בשבת היכא דטריח ליה ולא איכפת ליה בברכה ואפי' לכתחלה מ"מ אין זה שכיח לרוב בני אדם וסוברין לכנוס ברביעי דוקא כסתם מתני' וק"ל:
נ"ב וליכא למידק איפכא דכיון שלא שאל ר' אמי בשעה שכנסה זה אי הות כתיבה כתובתה אלמא דלכתחלה אין כונסין בלא כתובה ולכך לא שאל כדכתב הר"ן בסמוך ומעתה זה שכנס בלא כתובה שלא כדין עבד. דודאי מן הסתם לא מחזיקינן ליה בעבריין דלאו ברשיעי עסקינן ובודאי מדכנסה בלא כתובה כדין עבד ועוד דליכא למידק כלל מדלא שאל ר' אמי בשעה שכנסה זה אי הות כתיבה כתובתה דפשיט דאיכא למימר דר' אמי לא היה במעמד בשעה שכנסה זה ודברי הר"ן בסמוך הם לפי מה שפסק ר' אמי לבעול בשבת למה לא שאל אז אי הות כתיבה כתובה שהרי אסורה לבעלה בלא כתובה אלא ודאי שמנהגן היה לכתוב קודם כניסה ולכך היה סבור שעשו כמנהג אבל ודאי אין איסור בדבר אם לא כתבו בשעה שכנסה שהרי לפי האמת כנסה זה בלא כתובה ולאו בעבריינא עסקינן אלא ודאי דוקא לבעול אסור בלא כתובה אבל חופה שהיא ייחוד אין איסור זו היא דעת הר"ן ז"ל:
נ"ב פי' אפי' אם תשמע לו לא הוי בעילתו בעילת זנות כיון דמתנאי ב"ד יש לה ולא מיתסרא אלא משום דלא סמכא דעת' ושמא כשתנשא לו תסמוך ג"כ דעת' שיכתוב לה כתובה אבל מ"מ לכתחלה לא התירו לבעול בלא כתובה מטעם זה דכיון שתתרצה לו הרי סמכא דעת' שזה אינו דודאי אפי' תתרצה לו איכא למיחש דדלמא לא סמכא דעת' דסתמא לא קא סמכא דעת':
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna Edition
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001300957
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 14ced055b18a15b1158c0134888b08d495761da100ec9221f2a3191df1674271