נשמעיניה מן הדא משנודעו העוללות העוללות לעניים. מכאן יש לתרץ קושית הגאון בעל המחבר ס' אמרי בינה דמקשה על המתניתין דספ"ב דמס' פיאה קצר חציו והקדיש חציו הפודה מיד הגזבר הוא נותן פיאה לכל וקשה דמשמע דוקא הפודה מחויב הא הגזבר פטור וקשה למה לא יתחייב הגזבר דהא כיון שקצר חציו כבר נתחייב בפיאה והוי כמקדיש כרמו משנודעו העוללות העוללות לעניים והניח בצ"ע. אבל לפי מה שכתב המשנה למלך ז"ל בפ' ב' ד"ה תרומות דפיאה לא הוי הפקר לאחר הפרשה אלא דווקא בזכיית עני. ולא דמי ללקט דהוי תומ"י הפקר לעניים עיין שם ואם כן לא קשה כלל דווקא בעוללות משנודעו העוללות העוללות לעניים כדאיתא הכא דאין אדם מקדיש דבר שאינו שלו מה שאין כן בפיאה דהוי עדיין שלו אפילו לאחר ההפרשה עד דמטי ליד עני וע"כ חל ההקדש וע"כ פטור הגזבר רק הפודה מן הגזבר ודו"ק:
קריאה במקור
תוספות הרי"ד על תלמוד ירושלמי פסחים · פרק 4 · הלכה 9 · Segment 4
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: a1f38830b3361c60057e61d1cf44fec323bc778b60687776779c290f0a072804