חידושי אגדות על סוטה · דף 21b

מ"ט דר"א כו' כיון שנכנס חכמה באדם נכנסה עמו ערמומית כו'. ולגבי איש הוא תועלת להבין ערמת הרשעים ולהערים כנגדם וסיים בזה ודעת מזימות אמצא י"ל ע"י דעת של תורה מזימות של אחרים אמצא וע"ד ועם עקש תתפל אבל נשים דעתן קלות פן יערימו ויבואו לידי עבירה וקלקול וק"ל:

אין דברי תורה מתקיימין כו' ערום עליהן שנאמר כו'. עיין פרש"י ועי"ל ע"ד שאמרו כל האוחז ס"ת ערום כו' ערום בלא אותה מצוה כיוצא בזה קאמר הכא שמעמיד עצמו ערום על ד"ת כאילו הוא ערום ממנה ואינו מתגאה לומר שהוא חכם וא"צ לשום רב ובענין זה סמך לזה שאמר אלא במי שמשים עצמו כמי שאינו כו' דהיינו גם אם חכם הוא משים עצמו כמי שאינו חכם כמ"ש איזהו חכם הלומד מכל אדם ר"ל איזה חכם שהתורה מתקיימת בו הלומד מכל אדם ואינו משים עצמו חכם והוא פירוש הקרא דמייתי והחכמה מאין מי שמשים עצמו כאין בו חכמה בו תמצא החכמה:

רוצה אשה בקב כו'. פירש"י חפיצה ליזון כו' ויהא תיפלות מצוי כו' לפיכך אין טוב שתלמוד תורה עכ"ל גם שהתורה ודאי הזהירה לפרוש מן התיפלות מתוך שהיא חפיצה בה יותר לא תשגיח באזהרת התורה ומוטב שיהיו שוגגין ואל יהיו מזידין ועיין בתוספות לפירוש רבינו האי דנקט קב וט' קבין דוקא ולפי' ר"ח צ"ל דלאו דוקא נקט קב וט' קבין אלא דכן דרך התלמוד כמו י' קבין חכמה ירדה לעולם ט' קבין נטלה א"י וא' כל העולם כולו דפרק האיש מקדש וכל הנהו דמייתי שם דלאו דוקא קב וט' ע"ש:

זה הנותן דינר לעני להשלים כו'. מקרי רשע דעינו רעה בשל אחרים הוא והנותן עצה למכור כו' ואע"ג דאם הוא רעה לבנות הוא טובה לבנים וכן באחריך לפלוני כו' מ"מ מקרי רשע שהוא מעביר דעת החכמים והנותן כמ"ש התוס' וק"ל:

זה המכריע אחרים באורחותיו כו'. עיין פירוש רש"י ועי"ל שמשיא אחרים לפי אורחותיו ודרכיו שיצא ממנו טובה לו גם שהדבר עומד קרוב להפסיד לאותם אחרים וק"ל: