רשימות שיעורים על בבא מציעא · דף 95b

גמ'. אמר רב המנונא לעולם הוא חייב עד שתהא פרה וחורש בה חמור ומחמר אחריה ועד שיהו בעלים משעת שאלה עד שעת שבורה ומתה.

ונראה לבאר דרב המנונא ס"ל דדין בעליו עמו אינו חלות פטור תשלומין בלבד אלא דמהווה חלות הפקעת שם שואל ומשו"ה סובר שבכדי שיחול הדין דבעליו עמו בעינן שהבעלים יהיו עמו במלאכה משעת שאלה עד שעת שבורה ומתה, וכן בעינן שיהיו הבעלים באותו מלאכה עם הפרה. דלכאורה אי הוי דין פטור תשלומין בלבד צ"ע מדוע ס"ל לרב המנונא דבעינן שיהיו הבעלים עמו באותה המלאכה עם הפרה עצמה, די"ל דבכל גוונא חל דין פטור תשלומין. ונראה דמאחר שהבעלים עדיין משתמשים עם פרתם מוכח שלא נמסר פרתם לשאלה, דחלות שם שאלה חל רק היכא דיש לשואל בלבד זכות השתמשות בחפץ השאול. אולם יש להעיר ע"ז דבגמ' לקמן (דף צו.) מיבעיא "שאלה ליראות מהו וכו'" ולכאורה הספק הוא אם חל דין שאלה מחמת הנאה מהחפץ או משום השתמשות בחפץ, וא"כ איך ס"ל לרב המנונא דדין שאלה תלויה בהשתמשות של השואל. ונראה לומר דיתכן דחלות דין שאלה תלוי בהנאה מהחפץ, ובציור דרב המנונא ליכא מחייב דשאלה משום דמכיון שהבעלים במלאכה עם הפרה חשיב הנאה מהבעלים ולא הנאה מהפרה, דאין ההנאה באה לשואל מחמת קניני השאלה שיש לו בפרה.

ויש להעיר דלכאורה לפי רב המנונא לא שייך דין בעליו עמו בשומר חנם וש"ש, דהא אין להם זכות להשתמש בפקדון, ולא שייך בהו בעליו עמו באותה מלאכה. והרי רב המנונא סובר דכדי שיחול הדין דבעליו עמו בעינן שיהיו הבעלים עובדים ביחד עם השומר במאלכת הפרה. ונראה דלרב המנונא איכא ב' פטורים של בעליו עמו: א) לגבי שואל חל דין הפקעת שם שומר דאינו נעשה שואל כשבעליו עמו באותה מלאכה עם הפרה, ב) דין פטור תשלומין דחל אף בשומר חנם וש"ש, ולזה לא בעינן שיהיו עמו באותה מלאכה, דבש"ח וש"ש חל עליו דין שומר גם כשבעליו עמו, אך חל בבעליו עמו דין פטור תשלומין. ויתכן דבשואל אינו מועיל דין פטור תשלומין גרידא לפטור את השואל מתשלומין, משום דיסוד החיוב דשואל באונסין אינו חל משום קבלת האחריות של השואל, אלא דחל עליו חיוב אונסים משום דכל הנאה שלו, דהוי מחייב בפני עצמו. ומשו"ה שואל פטור רק היכא שחלה הפקעה בעצם השמירה דהיו הבעלים עמו באותה מלאכה עם הפרה, דאזי לא חלה מסירה לשמירה כלל ופקע המחייב דכל הנאה שלו ופטור.