גמרא אמאי חוזרין אצל גדול למיכפי' לכפייה לדידהו. ר"ל כיון דס"ל חליצת גדול עדיפא ואפ"ה אם לא רצה לא כייפינן ליה אלמא דלא כייפינן במצוה זו דגדלות:
קריאה במקור
רש"ש על יבמות · דף 39a
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
שם ולטעמיך כו' דלמא אתי וחליץ. ר"ל דניכפייה ליה למיחלץ אבל יבום לא פסיקא ליה דדלמא לא יחפוץ וגם אם ירצה לייבם דלמא לא יכוון לשם מצוה עי' לקמן (ע"ב) בתד"ה אמר. ודלמא לא אתי:
תד"ה גבי. אפי' כו'. משמע ובתירוצא יתורץ גם זה ומוכח דאפי' הקטן רוצה לחלוץ מ"מ כייפינן לגדול דדוקא גבי ביאה לא כייפינן ליה דתלי רחמנא ברצונו דכתיב ואם לא יחפוץ וכמו דאמר רב לקמן אין כופין לפי' ר"ת ולא כן כתב הב"ש בססי' קס"א בשם הרי"ו. ולכאורה קשה לדברי התוס' דהא חזינן דאפי' למ"ד חליצת גדול עדיפא מ"מ לא כייפינן ליה ויש לחלק בין רצו לייבם לבין שאינם רוצים אלא לחלוץ:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna Edition
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001300957/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 6ee5ba3dfaf02d38b4209b38c784f76c69bcecdae6d0e56a5b8eab0846fb93ae