גמרא לתני מן היבום לחודיה. נ"ל משום דלשון יבום הוא שם כללי (ר"ל כולל חליצה ויבום) עי' רש"י לקמן (י ב) ד"ה וח"ל בני חליצה ויבום נינהו וגם שם פרטי (ר"ל ליבום ממש) וכה"ג כתבתי בב"מ (י) ובמ"ר נשא פ"ט אות י' עשו"ש לכן אף שכבר תירץ לו אי תנא אוסרות (היינו אוסרות ליבום כמש"כ התוס' והמהרש"א) ה"א אסור לייבם כו' קס"ד דהוא משום דלשון אוסרות נופל יותר על יבום ממש וכדמסיק מאי קעביד אבל פוטרות דנופל שפיר גם על חליצה הוה ס"ד דשפיר היינו מפרשים אותו בשימושו הכללי:
קריאה במקור
רש"ש על יבמות · דף 3a
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
שם וליתני מן היבום ומן החליצה. עפרש"י ועוד נל"פ דהכי שפיר טפי בלישנא דלא זו אף זו:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna Edition
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001300957/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 6ee5ba3dfaf02d38b4209b38c784f76c69bcecdae6d0e56a5b8eab0846fb93ae