גמרא וממאי דבאנוסה כתיב מעילוי דקרא דכתיב ונתן כו'. כצ"ל וכ"ה לעיל (ד):
קריאה במקור
רש"ש על יבמות · דף 97a
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
שם ואב"א לאחר מיתה. לכאורה קשה מדוע לא מוקי לה בשחלץ. וגם קשה על תירוץ קמא ל"ל לדחוקי לאוקמי בלאוי יתירי כיון דנוכל לאוקמי בפשיטות כשמת. ונלע"ד ליישב דבחלץ א"א לאוקמי דחליצה מפקעת הזיקה לגמרי (עי' לעיל (מ) ובמש"כ בס"ד (כג ב) ברש"י) ושוב אין בה איסור דל"י כנף אביו. ובמת. נראה ג"כ למ"ד (יז ב) שומרת יבם שמתה מותר באמה דאין זיקה ה"ה הכא אין בה איסור דל"י כנף אביו. ולכן אליביה צריך לאוקמי ע"כ לעבור עליה בג' לאוי:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna Edition
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001300957/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 6ee5ba3dfaf02d38b4209b38c784f76c69bcecdae6d0e56a5b8eab0846fb93ae