תד"ה ואכתי. והכא בעל והכא בעל הוציאה כו'. כצ"ל:
קריאה במקור
רש"ש על יבמות · דף 25a
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
במשנה הרגנוהו ל"י את אשתו. מש"כ התוי"ט לקמן במ"י ד"ה מיאנה בסופו בשם הב"י דלא ששנים מעידין כן אלא כלומר כו' נעלם מכת"ה שכ"כ התוס' בכתובות (כב ב) ד"ה כגון וגם הב"י כיון עליהם כמו שנראה מדבריו עי' בו ומש"כ שם על לשון הרע"ב שה"נ להגיה בו במקום דק"ל דקמ"ל אבל לשון משום לא דייק לפום כך אם נגיה דס"ל תחת דק"ל יהיה מדויק גם מלת משום:
תד"ה הוא ואחר. כשיש עדים שנרבע לרצונו ודאי פסול והוי כנמצא כו'. כצ"ל:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna Edition
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001300957/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 6ee5ba3dfaf02d38b4209b38c784f76c69bcecdae6d0e56a5b8eab0846fb93ae