גמ' לה'. כתיב איש כי ידור נדר לה' מכאן שאין אדם אוסר עליו דבר אלא בדבר שהוא לה' כגון שאמר כקרבן אבל אם אסר עליו בדבר שאינו לה' כהני דחשיב במתניתין לאו כלום הוא:
קריאה במקור
פני משה על תלמוד ירושלמי נדרים · פרק 2 · הלכה 1 · Segment 2
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
תני דבית רב. בבה"מ של רב תני ופליג אהא דלעיל דדרשי מלא יחל דברו אפילו בנדרים שהן מותרין מן השמים כלומר שאין הנדר חל מן הכתוב ובני אדם נוהגין באיסור נדר זה לא יעשה דבריו חולין:
הוון. בני הישיבה:
בעיי מימר כגון הקרבן בשבועה. כלו' דוקא אם תפס בקרבן או בשבועה וטעמא משום דכתיב בהו לה' או השבע שבועה לה':
אתא מימר לך אפילו בשאר כל הדברים. יכול אדם לתפוס כדחשב פרק קמא דכתיב לאסור אסר מכל מקום:
אית תניי תני על נפשו. דוקא יכול לאסור אבל לא על אחרים:
הוון בעיי מימר מאן דאמר כו'. כלו' דלא פליגי אלא אם יכול לאסור נכסיו על אחרים הא נכסי אחרים עליו לכ"ע אין יכול לאסור שאינו בידו ולא מסיק הכא מידי אבל בבבלי דף מ"ז מסיק דיכול אדם לאסור נכסי אחרים עליו:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 9a4b14d036fe30ec5aa792ae3e67a82e0eb73f5775e7005c24e765f0625cc0c7