שרא נדרא ומקיים ליה. היה מתיר נדרו ואע"פ כן היה מקיים הנדר אח"כ וקאמר הש"ס דמספקא לן מ"ט עשה כך:
קריאה במקור
פני משה על תלמוד ירושלמי נדרים · פרק 9 · הלכה 1 · Segment 7
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
אין משום. אם משום שהיה חושש ר' ירמיה שהמתיר לו נדרו לא היה כדאי ולא ידע למצוא לו פתח כראוי ובשביל כך לא היה סומך עליו או משום שאין היצר תאב אלא לדבר האסור וכשהתיר נדרו לא היה יצרו תוקפו כ"כ:
ולא. ידעין טעמיה דר' ירמיה. משום מה:
ר' ירמיה. כשהיה רוצה למנוע עצמו מן הדין היה אומר עיניו כהות פסול מלדון דכתיב כל ריב וכל נגע ומקשינן ריבים לנגעים ואיידי דאמ' לעיל מנהגו של ר' ירמיה בנדרים נקט נמי להא:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 9a4b14d036fe30ec5aa792ae3e67a82e0eb73f5775e7005c24e765f0625cc0c7