שמותר בירק. דאין דלועין בכלל ירק:
קריאה במקור
פני משה על תלמוד ירושלמי נדרים · פרק 7 · הלכה 1 · Segment 4
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
מן הטפילה מותר בעיקר. ודילועין קרוי טפלה לגבי ירק:
מה פליגי. ר"ע ורבנן במתני' בדלעת המצרית:
דלעת יוונית אינון. ולד"ה בכלל ירק הן:
קירמולין. מן ירק:
עד שלא עשו דילועין. עד שלא גדלו ונעשו כדלועין אבל אם גדלו ונעשו כדלועין כשאר ירק הן וחייב במעשרות:
קלוקסייה. מין שורש נטע שגדל במצרי' ואוכלין אותה. הערוך:
שאסור לגמות בהן מים. לענין שביעית קאמר כדתנן פרק ז' דשביעית כל שהוא מאכל אדם או מאכל בהמה יש להן שביעית ויש להן ביעור ואלו העלין הואיל והצביים אוכלין אותן כלה לחיה מן השדה קרינן בהו וחייבין בביעור וכשהגיע זמן הביעור אסור להנות מהן ולגמות בהן מים:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 9a4b14d036fe30ec5aa792ae3e67a82e0eb73f5775e7005c24e765f0625cc0c7