דתנינן. הא דתנינן בפ' בני העיר אין מוכרין בהכ"נ אלא על תנאי משום בזיון ובעי הש"ס ע"כ כשבנאה מתחילה לשם כנסת בנייה לשם חצר והקדישה אח"כ לבהכ"נ מהו אם יש לה דין קדושת בהכ"נ:
קריאה במקור
פני משה על תלמוד ירושלמי נדרים · פרק 9 · הלכה 2 · Segment 4
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
נשמעינה. ופשיט לה ממתני' דקתני ונעשה לבהכ"נ ש"מ יש לה דין קדושת בהכ"נ מדקרי לה סתם בהכ"נ:
מאימתי קדשה. זה החצר שהקדישה לבהכ"נ:
העושה תיבה לשם ספר. תוספתא בפ"ב דמגילה שעשה תיבה או מטפחת להשתמש בהן הספר:
זו שבנייה. מתחלתה לשם חצר ואח"כ הקדישה לכ"ש דלא קדשה אלא משעה שנשתמשו בה לבהכ"נ:
אילו כו'. זו בעיא אחריתא היא וחסר כאן והכי איתא התם אילו שעשאן לשם חולין והקדישן מהו. ועל התיבה והמטפחות קאי אם חלה הקדושה עליהן אח"כ וקאמר כמה דאת אמר תמן בנייה לשם חצר והקדישה קדשה והכא עשאן לשם חולין והקדישן קדשו:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 9a4b14d036fe30ec5aa792ae3e67a82e0eb73f5775e7005c24e765f0625cc0c7