גמ' ולא ממאכל נדר. בתמיה ולמה יאסר אפי' כלים שעושין בו אוכל נפש:
קריאה במקור
פני משה על תלמוד ירושלמי נדרים · פרק 4 · הלכה 1 · Segment 2
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
כיני מתני'. כן המתני' מיירי שאמר הניית מאכלך עלי דכיון שהוסיף ואמר הנאת מאכל אסר על עצמו כל הגורם ומתקן המאכל. ובבבלי מסיק דוקא באומר הנאה המביאה לידי מאכל דאי לאו הכי לא משמע אלא הנאה מגוף המאכל בלא אכילה כגון ללעוס חטים וליתן על מכתו:
תניי דבית ר'. בהדיא כן:
שאין מהנין את האוכל. שאין מתקנין בהן המאכל אלא שמכניסין בהן המאכל בלבד:
לפסין וקדרות אסור. שמתקנין בהן המאכל:
לטחון לו חטים ולדרוך ענבים אסור. שהנאה קרובה המביאה לידי מאכל היא:
לקצור ולבצור צריכא. מיבעיא לן לפי שהנאה רחוקה היא:
הניית מהו. חסר כאן וצריך לומר הניית צורך מאכל מהו כגון קורדום לבקוע עצים:
תני אבל משאילו קורדום והוינן סברין מימר. דאפי' בקורדום של בקעי' מותר אע"פ שהוא לצורך מאכל ודחי לה הש"ס תיפתר בקורדום של מכוש שמנכשין בו השדה דהנאה רחוקה היא ולא לצורך מאכל מיקריא אבל בקורדום של בקיע לית ש"מ כלום:
אהן יוסטה. או זוסטה והוא חגורה שעשויה כמעשה רשת מכיון שהיא עשויה נקבים ויכול לחשור ולנפות בה הקמח אם אסור להשאילו דכעין נפה הוא:
אזוסטיר. חגורה בלשון יוני. הערוך:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 9a4b14d036fe30ec5aa792ae3e67a82e0eb73f5775e7005c24e765f0625cc0c7