תמן אמרין פיסגתא. הוא לשון חלק המתחלק ויבתר אותם בתוך תרגום ירושלמי ויפסיג ודרך בה"ב לחזור על כל המסובין לטעום מזה וקאמר דמותר לאכול עמו מקערה אחת אצל הבה"ב ואין חוששין שמא יניח זה נתח טוב בשבילו ונמצא מהנהו:
קריאה במקור
פני משה על תלמוד ירושלמי נדרים · פרק 4 · הלכה 4 · Segment 5
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
שיש בו לאכול ולשבוע ולהותיר. כלומר תמחוי הגדול שאינן יכולין לאכול כל מה שבתוכו וחוזר הוא לבעל הבית ולא מיתהני חד מחבריה:
קונדיטון. יין הרקח ומבושם מפני שמספיק לאדם מעט ממנו ובכוס אחד יש בו לשתות ולהותיר:
מליי מי סורס וקדחין. מלא מי עשבים ומיני שרשין ושותין ממנו מעט ומחזירן לבעל הבית והוי נמי כמו תמחוי החוזר לבה"ב:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 9a4b14d036fe30ec5aa792ae3e67a82e0eb73f5775e7005c24e765f0625cc0c7