והלא הערכין והתמורות וההקדשות בפרשה היו. כלומר כולהו בתורה כתיבי ולמה לא תנינן ג"כ בהו כינוי ערכין כו':
קריאה במקור
פני משה על תלמוד ירושלמי נדרים · פרק 1 · הלכה 1 · Segment 4
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
ומשני ואלו תנינן מה הוינן מיתני. מה היה לנו לשנות בהו ערפין ערצין כו' הני לשונות לא שייכי וכמ"ד לקמן כינויים לשונות נכרים הם שדרכם לנדור באלו הלשונות שמנו חכמים במשנה והני לשונות לא מצינו בהו:
ניחא כמ"ד סתם חרמים לבדק הבית. פלוגתא דר"י בן בתירה וחכמים בפ"ח דערכין ולמ"ד לבדק הבית הרי הן כהקדש ולא דמו לתרומה:
ברם כמ"ד. התם סתם חרמים לכהנים דכתיב כשדה החרם לכהן תהיה ותנינן בהו כינויי ולמה לא תנינן ג"כ בתרומ' שהיא לכהנים להיות נמי אם הפריש בכינוי תרומה כתרומה כמו בחרמין:
ומשני ואילו כו':
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 9a4b14d036fe30ec5aa792ae3e67a82e0eb73f5775e7005c24e765f0625cc0c7