גמ' שלא תאמר כו'. כלומר דהאי ש"ס מפרש דהא דקאמר לא כאלו כו' ארישא ואסיפא קאי הנודר מיורדי הים מותר ביושבי היבשה הא ביורדי הים אסור שלא תאמר באלו ההולכים מעכו ליפו אלא דוקא במי שדרכו לפרש לים אבל ההולכים מעכו ליפו לא יורדי הים מיקרי:
קריאה במקור
פני משה על תלמוד ירושלמי נדרים · פרק 3 · הלכה 6 · Segment 2
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
מיושבי היבשה אסור ביורדי הים ולא סוף דבר אלא כגון אלו ההולכים מעכו ליפו. בלבד הוא אסור אלא אף במי שדרכו לפרש שסופן לירד ליבשה. ובבבלי תרי לישני חד מתני ארישא ולקולא וחד מתני אסיפא ולחומרא ולדברי האי תלמודא איכא למימר דס"ל דאתרוייהו קאי וטעמא דברישא נדר מיורדי הים ולא היה בדעתו אלא במי שדרכו לפרש שהן לבדן נקראו יורדי הים אבל בסיפא שנדר מיושבי היבשה אסור בכולן שהכל בכלל יושבי היבשה הן ולא סתרי רישא וסיפא אהדדי:
ולא כו'. טעמא מפרש שכל יורדי הים בכלל יושבי היבשה שסופן לרדת עליה:
נדר מיורדי הים לאחר שלשים יום. שלא ליהנות מהן לאחר שלשים:
נעשו בני יבשה. קודם שלשים יום מהו בתר שעת אמירת הנדר אזלינן ואסור דהשתא יורדי הים נינהו או בתר חלות הנדר אזלינן ומותר בהן דהוו להו השתא יושבי היבשה וקאמר דפלוגתא דר"י ור' עקיבה היא:
דר' ישמעאל אומר אחר הנדר. לקמן בפרק י"א גבי אלמנה שאמרה הריני נזירה לכשאנשא ונשאת דקאמר ר"י יער הבעל דאזלינן בתר חלות הנדר והוא ברשות הבעל והכא נמי מותר בהן:
ר' עקיבה. קאמר התם דהולכין אחר האיסור בשעת הנדר שלא היתה ברשותו ואין הבעל מיפר בקודמין וה"נ אסור בהן:
ובאלין טלייתא. באלו שיורדין לים כדי לטייל:
צריכא. מיבעיא לן אם הן בכלל יורדי הים או לא ולא איפשיטא ולחומרא:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 9a4b14d036fe30ec5aa792ae3e67a82e0eb73f5775e7005c24e765f0625cc0c7