תמן תנינן. סוף פ' מי שהחשיך מפירין נדרים בשבת ונשאלין לנדרי' שהן לצורך השבת:
קריאה במקור
פני משה על תלמוד ירושלמי נדרים · פרק 10 · הלכה 8 · Segment 4
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
תני בין נדרים כו'. כלומר הא דקתני שהן לצורך השבת אנשאלין לחוד קאי אבל הפרת הנדרים של בעל לאשתו מיפר הוא אפילו נדרים שאין לצורך השבת מכיון שלאחר השבת שוב אינו יכול להפר:
ונשאלין. לחכם דוקא נדרים שהן לצורך השבת כגון שנדרה מאכילה או מתכשיטין מפני כבוד השבת הא שלא לצורך השבת לא מפני שהזקן יכול הוא להפר כלומר להתיר למחר ואין הזמן עובר לפיכך אין נשאלין שלא לצורך השבת:
וכרבי יוסי בר' יודה ור"א בר"ש דאמרי הפר נדרים מעת לעת אפי' נדרים שהן שלא לצורך השבת לא יפר גרסינן. והאי אפי' אהפרת נדרים דבעל לאשתו קאי כלומר אם נימא דהאי ברייתא לא אזלא אלייבייהו דלדידהו אפילו בהפרת נדרים נמי אסור שלא לצורך השבת כיון דיכול להפר למחר:
תיפתר דברי הכל הברייתא וכשנדרה בתחילת לילי שבת איירי דלאחר השבת שוב אינו יכול להפר אפי' לר' יוסי בר' יודה ולפיכך מפירין אפי' שלא לצורך השבת:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 9a4b14d036fe30ec5aa792ae3e67a82e0eb73f5775e7005c24e765f0625cc0c7