פני משה על תלמוד ירושלמי בבא מציעא · פרק 1 · הלכה 8 · Segment 4

סימפון שיצא מתחת ידי מלוה. שנמצא בין שטרות המלוה שובר על א' משט"ח שלו והוא בכתב ידי מלוה פסול ואין הולכין אחריו שאני אומר למתעסק בעלמא כתבו שראה שטרותיו והכין לו שובר שאם יפרע לו הלוה יהא מוכן בידו ליתן לו:

הא מתחת ידי אחר כשר. לשון בעיא הוא אם דוקא קאמר שיצא מתחת ידי מלוה אבל אם הוא יוצא מתחת ידי אחר כשר הוא או לא וקאמר ר' יצחק דלעולם אין סימפון כשר עד שיצא מתחת ידי המלוה בכתב ידי הלוה וכלומר אם הוא בכתב ידי הלוה אע"פ שיוצא מידי המלוה כשר הוא ודקאמר בכתב ידי מלוה פסול ה"ט דחיישינן דלמתעסק בעלמא כתבו וא"כ אפילו יוצא מידי אחר לאו כלום הוא שאני אומר זה האחר מצאו אבל אם הוא בכתב ידי הלוה ומונח בין שטרות המלוה כשר הוא דנראין הדברים שלאחר שפרעו כולו או מקצתו כתבו והאמינו להמלוה שיהא מונח תחת ידו:

והתנינן. בסוף פרק כל הנשבעין גבי שבועת יתומין שנשבעין שלא פיקדנו אבא ושלא מצינו וכו' דמשמע הא אם נמצא פרוע הוא וסמכינן עליו:

תיפתר. לההיא מתני' כגון הדא דייתיקי ושלא מצינו דקאמרי בשטר צוואה הוא שאם מצאו בשטר צוואה כן היינו סומכין עליו אע"פ שלא ציוה להם בפירוש לפי שאין אדם מצוי לפגום בדייתיקין שלו ובודאי אמת הוא:

הדרן עלך שנים אוחזין