פני משה על תלמוד ירושלמי בבא מציעא · פרק 6 · הלכה 2 · Segment 2

גמ' רב אמר כי לי בני ישראל עבדים. טעמא דהפועל יכול לחזור בו קא מפרש דהכי ס"ל לרב:

אין ישראל קונין זה את זה. כלומר דאין קונה אותו שיהיה משועבד לו ושלא יוכל לחזור בו דלי בני ישראל עבדים ולא עבדים לעבדים:

אמר ר' יוחנן עבד עברי היא מתניתא. ר' יוחנן פליג עליה דרב בענין אוקימתא דמתני' דלרב דס"ל דפועל יכול לחזור בו ופליג על מתני' דאיהו מפרש לה בפועל וקתני ידו על התחתונה וע"כ דמוקי למתני' כמ"ד דאף פועל אינו יכול לחזור בו והלכך אם חזר בו ידו על התחתונה וקאמר ר' יוחנן דלא היא דמתני' לא איירי בפועל כלל אלא בקבלן דדינו כעבד עברי בזה דאינו יכול לחזור בו כמו ע"ע שקנוי הוא גופו לזמן והלכך הוא דידו על התחתונה אבל בפועל מודה הוא תנא דמתני' דיכול לחזור בו:

על דעתיה דרב. ומפרש הש"ס דאפי' אם תמצא לומר דבין לרב ובין לר' יוחנן ס"ל דפועל יכול הוא לחזור בו ול"פ אלא בפירושא דמתני' אפ"ה נ"מ לדינא איכא בינייהו לענין הבעה"ב דעל דעתיה דרב מפרש למתני' בפועל ומוקי לה כמאן דס"ל דאינו יכול לחזור בו והלכך אם התחילו במלאכה כדמיירי במתני' דהא ידן על התחתונה קתני ס"ל להאי מ"ד דאין אחד מהם יכול לחזור בו לא הפועל ולא הבעה"ב וכל החוזר בו ידו על התחתונה והשתא לדידיה דפליג על המתני' דס"ל דפועל יכול לחזור בו לעולם ואפילו התחיל במלאכה ה"נ ס"ל דגם הבעה"ב יכול לחזור בו דמתני' דקתני אם בעה"ב חוזר בו מאחר שהתחילו במלאכה יד בעה"ב על התחתונה אתיא דלא כהלכתא למאי דס"ל לרב:

על דעתיה דר' יוחנן. דמפרש למתני' דבקבלן מיירי וכיון שהתחיל במלאכה אינו יכול לחזור בו ואם חזר ידו על התחתונה וכן הבעה"ב ולדידיה דבפועל מודה הוא דיכול לחזור בו לעולם א"כ שמעינן דס"ל לר' יוחנן דבעה"ב אינו יכול לחזור בו לאחר שהתחילו במלאכה כדקתני במתני' דלר' יוחנן מתני' הלכתא היא ובבעל הבית אין חילוק בין פועל לקבלן לענין שאינו יכול לחזור בו מכיון שהתחילו במלאכה: