אלא שמחנכן ברבית. כלומר מן הדין ליכא איסורא אלא שמחמת זה מחנכן הוא וגזרינן דילמא אתו למיסרך באיסור רבית:
קריאה במקור
פני משה על תלמוד ירושלמי בבא מציעא · פרק 5 · הלכה 5 · Segment 8
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
כגון אנא לרבה בר בר חנה וכו'. שקרובים היו דחנה ואחי ואייבו אבוה דרב אחי הוי וכן יודעים אנו שאסור ולאו מתורת רבית שקילי אלא בדרך מתנה לקרובים:
לוה בשקל ומלוה בסלע. כלומר שלוה ממנו שקל על מנת שזה יחזיר להלותו פעם אחרת סלע אבל לעכו"ם מותר להלותו שקל ע"מ שילוה לו העכו"ם בפעם אחר סלע וקמ"ל דכיון דהתנה עמו בשעת הלואה בכך רבית גמורה היא ואינה מותרת אלא לעכו"ם:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 6f66f1313045a44367108c7962fefd1b4274972bf8f8a8646d9a497ca2aa7da3