פני משה על תלמוד ירושלמי בבא מציעא · פרק 5 · הלכה 6 · Segment 2

גמ' מהו לפסוק בשער של סירקי. שוקי דטייעי הם הסוחרים הבאים באקראי ואינו שער הקבוע שכשהולכין פוסק השער ואם אפי' כשיצא השער של הסוחרים האלו מותר לפסוק על הפירות:

בעא. שאל לר' זירא אם לא מסתבר לומר דעד כאן לא פליגי אלא בשאר עיירות אבל בשער סירקי של ציפורי שהיו נוהגין לקבוע כשהשער הזה שעושין הסוחרים והואיל וקבוע הוא והשער אינו פוסק גם ר"ל יודה לר' יוחנן דפוסקין על השער כיוצא בו:

ותימה אנא. כאדם התוהא ומשתומם כלומר מסתפק אני ומחשב לידע:

איך רבנן פליגי. במאי פליגי ר"י ור"ל ובאיזה ענין ואופן:

בין פוסק לפירות וכו'. מי נימא דבכל גווני פליגי בין שהוא פוסק עמו על הפירות שיתן לו פירות לזמן כך וכך לפי השער הזה ובין שמתנה עמו שישלם לו לאותו זמן במעות כפי השער של פירות בזמן פלוני או דילמא דבמעות כ"ע מחמירין דמיחזי כרבית:

בין מלוה לפירות. ומי נימא דדוקא במלוה פירות על הפירות הוא דפליגי דהוי דרך מקח וממכר אבל בהלואת מעות על הפירות שיעמיד לו לזמן פלוני כפי השער שיצא בשוק כיון דדרך הלואה אסור הוא וכ"ע מודים דעל שער שאינו קבוע אין מלוין מעות או דילמא בהלואת מעות נמי פליגי כיון שעכ"פ מצוי הוא כפי זה השער יכול הוא עכשיו לקנות בדמים הללו:

במלוה איתפליגו. האי במלוה ע"כ לאו במלוה מעות הוא דמהיכי תיתי תהא הלואה קילא מדרך מקח וממכר אלא בהלואת סאה בסאה הוא שזה מלוה לו פירות לשלם לו פירות לזמן פלוני כפי השער וקאמר רבי ירמיה דבמלוה פירות בפירות הוא דפליגי דכיון דפירות נותן לו ופירות הוא מחזיר לו בהא ס"ל לר' יוחנן דמותר מכיון שיצא השער של עיירות דהוי כמי שיש לו סאה דמותר להלות סאה בסאה אם יש לו ללוה וה"נ הרי הוא יכול לקנות עכשיו כפי השער הזה:

אבל בפוסק צ"ל כדלקמיה כ"ע מודו שאסור. דכיון דמעות הוא נותן לו אע"ג דדרך מקח וממכר הוא כיון שהשער הזה אינו קבוע ושמא נתייקרו הפירות לזמן פלוני ומיחזי כשכר מעות:

א"ר יוסה בפיסוק הוא דאיתפלגון. אבל במלוה פירות בפירות אפי' ר"ל מודי לר' יוחנן דמותר:

פוסקין על השחת. אם יש למוכר שחת בתוך שדהו פוסק עמו שהרי היא גדילה מאיליה והוי כמי שיש לו:

אף על חלות דבש. אע"פ שלא רדה אותן מן הכורת:

כיון שיצא שער של טבריא. כל העיירות הסמוכין לה נגררות אחריה: