תמן את מר. בפ"ב דבכורות תנן המקבל צאן ברזל מן העכו"ם ולדות פטורין מן הבכורה מפני שהן ברשותו של עכו"ם אלמא ברשותיה דהנותן קיימי והיינו דבעי תמן אתה אומר ברשותו של ראשון הנותן הם והכא את אומר ברשותו של השני המקבל קיימי דהואיל ומתחייב באחריות אסור:
קריאה במקור
פני משה על תלמוד ירושלמי בבא מציעא · פרק 5 · הלכה 5 · Segment 3
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
תמן שעיקרן לראשון. שהאמהות של עכו"ם הן והישראל מקבל ממנו לגדל ולחלק בולדות והואיל ואימן ברשות עכו"ם קיימי גם הולדות ברשותו הן אבל הכא דמקבל על עיקרן באחריות שלו והרי הכל באחריותו העיקר והולדות:
ר' ירמיה בעי תמן את מר וכו'. אמתני' דלעיל קאי ורמי אהאי מתני' דלעיל תנן אין מושיבין חנווני למחצית שכר וכו' ואין שמין עגלים וכו' אא"כ נותן לו שכר עמלו ומזונות אבל אם אין נותן לו שכר עמלו אסור מכיון דהמקבל יש עליו אחריות מפלגא דבעה"ב כדפרישנא התם והכא קאמר דאין מקבלין צאן ברזל משום דכל האחריות עליו ואין להנותן חלק בהפסד כ"א בריוח ומשמע דאם אין להמקבל בריוח מותר ואע"פ שכל האחריות עליו ואפילו אין נותן לו הבעל הבית שכר עמלו אין בכך כלום והיינו דמקשי תמן אמר נושא שכר וכו' כלומר במתני' דהתם כשאינו נותן לו שכר עמלו והוי שומר. שכר כיון דחייב על האונסין שמקבל האחריות עליו אסור וכא את מר כלומר במתני' דהכא דקאמרת אע"ג שאין נותן לו שכר עמלו ואע"פ שחייב על האונסין שמקבל עליו אחריות דבעה"ב מותר:
ומשני לא פעמים וכו'. וכי לא מצינו שמתנה ש"ח להיות כשואל וכלומר בדינא דמתני' שאני דמכיון שאין המקבל נוטל בריוח כלום ואחריות הוא דמקבל עליו מותר דמתנה ש"ח להיות כשואל דלא שקיל ברווחא מידי כי אם דוקא היכא שמקבל עליו כל האחריות ונוטל חלק בריוח בהא הוא דאמרו אע"פ שנותן לו שכר עמלו מ"מ כיון דכל אחריות ההפסד עליו אסור:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 6f66f1313045a44367108c7962fefd1b4274972bf8f8a8646d9a497ca2aa7da3