גמ' תני. בתוספתא דשבועות פ"ה ושם הגירסא דלא כר"ח דהכי והכי תני התם היה טוענו מנה במעמד ב"ד וכפר בו ובאו שנים והעידוהו שהוא חייב לו נ' זוז הרי זה משלם ופטור מן השבועה ואם היה עד א' מעידו הרי זה נשבע על הכל:
קריאה במקור
פני משה על תלמוד ירושלמי בבא מציעא · פרק 1 · הלכה 1 · Segment 2
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
וישבע על השאר. כדין מודה במקצת הטענה:
אין הודיית עדים כהודיית פיו. חשובה דנימא שישבע על השאר אלא משלם החמשים זוז שהעידו ופטור מן השבועה וגרסינן לה להאי סוגיא בהאי תלמודא ריש פ"ב דכתובות:
משנים אוחזין בטלית דר"ח רובה. ממתני' למד ר' חייא רבה לומר כן ואיידי דנקט התם האי לישנא נקט לה נמי הכא כן:
מכיון שתפוס בחציה אלא כמי שהביא עדים שחצייה שלו. כלומר הא חזינן במתני' דכל אחד תופס בחצייה ומכיון שתפוס בחצייה הא לא הוי אלא כמי שהביא עדים שהחצי שלו דאנן סהדי דמאי דתפיס כל חד דידיה הוא והלה אומר כולה שלי וכופר בכל הוא וכן חבירו:
ותימר דנישבע ונוטל. ואת אומר שכל אחד נשבע שאין לו בה פחות מחציה ונוטל ואנו מעידין שיש לו בה החצי ומחייבין לכל אחד שבועה על השאר והיינו החצי שכל אחד מעכב לעצמו אלמא דהעדאת עדים במקצת מחייבו שבועה כהודאת פיו:
אוף הדא. דינא דברייתא דמייא לה לדינא דמתני':
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 6f66f1313045a44367108c7962fefd1b4274972bf8f8a8646d9a497ca2aa7da3