גמ' שכל המלוה ברבית כופר בעיקר. שאלו היה לו אמונה ובטחון לא היה עושה כן:
קריאה במקור
פני משה על תלמוד ירושלמי בבא מציעא · פרק 5 · הלכה 8 · Segment 2
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
אלו היה יודע משה שכך היינו מרויחין. ורצונינו בנתינת רבית לפי שאנו מרויחין במעות יותר ממה שנותנין אנחנו להמלוה:
שאף הטובה רבית. אפי' איזה טובה בעלמא שעושה הלוה עם המלוה מה שלא היה רגיל בכך כגון שאומר לו המלוה ליקח לו הירק מן השוק במעותיו של המלוה או שמקדים לו שלום ולא היה רגיל בזה מקודם אף זה נקרא רבית:
כספו לא נתן בנשך וגו' עושה אלה לא ימוט לעולם ומפרש ר' שמואל מה ענין המיטמוט הזה וממה הוא ניצול ומפסוק זה לא ידענו עד שבא שלמה ופירש הצל לקוחים למות ומטים להרג אם תחשוך למדנו דלא ימוט דקאמר דוד המלך ע"ה פירושו שינצל מהרג דמטים כתיב בהרג ולומר שניצל ממיתה משונה וחיו יחיה:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 6f66f1313045a44367108c7962fefd1b4274972bf8f8a8646d9a497ca2aa7da3