לַיְלָה הַמְשֻׁמָּר וּבָא מִן הַמַּזִּיקִים. נראה לי הכוונה כי אותה הלילה גבר אברהם אבינו על אותם המלכים בנס שהיה ליל ט"ו ניסן וגם בליל ט"ו ניסן נעשה הנס לשרה אבינו ע“ה באבימלך, גם בזו הלילה ניצול יעקב אבינו ע"ה מן שר עשו בהאבקו עמו וזהו מְשֻׁמָּר וּבָא משנים קדמוניות שהיה בו כמה שמירות מִן הַמַּזִּיקִין הם האוייבים של הצדיקים.
קריאה במקור
בן יהוידע על פסחים · דף 109b
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
לֹא יֹאכַל אָדָם 'תְּרֵי', וְלֹא יִשְׁתֶּה 'תְּרֵי'. הנה ענין זה של הזוגות יפלא למה השדים היו מתקנאין ושולטין בזוגות? ואין לך דבר בעולם שאין לו טעם נסתר!
ונראה לי בס"ד דידוע דסטרא דקדושה שרי בחיבורא וסיים בחיבורא אך הסיטרא אחרא שרי בחיבורא וסיים בפירודא וכנזכר בזוהר משפטים דף צ"ה והדבר מפורש היטב בשער מאמרי רשב"י לרבינו האר"י ז"ל כי הקליפות בתחילה היו הזכר והנקבה דבוקים אחור באחור ואחר כך ננסרו ונעשו בפירודא ונכנס שבת בראשית ולא היו יכולים לחזור להדבק פנים בפנים ונשארו בפירודא, ובזה פירש רבינו מהרש"ו [מורנו הרב רבי שמואל ויטאל] ז"ל (תהלים צב, א) מִזְמוֹר שִׁיר לְיוֹם הַשַּׁבָּת וכו' יִתְפָּרְדוּ כָּל פֹּעֲלֵי אָוֶן יעיין שם.
ולכן יש מזיקין דקפדי אזוגות כי הזוג הוא נפרד מפני כי זכר ונקבה דקליפה שהוא שרשם לא היו יכולים להתחבר יחד ונשארו בפירודא ודבר זה הוא קשה עליהם מאד שלא היו יכולים להדמות בזה אל הקדושה ששם סיים בחיבורא, ועל כן כשיראו למטה מעשה זוגות שהוא פירודא זוכרים צרתם ומתגרים במה דעביד זוגות.
והנה תהלות לאל שנתבטל נזק של הזוגות מפני כי הסיטרא אחרא נחלש כוחה ותחלה נתבטל בארץ ישראל מפני קדושתה ואחר כך נתבטל גם מבבל אף על גב דשכיחי שם מזיקין טפי. ועתה בזמן הזה אדרבה העולם עוסקים בזוגות ומנהג הנשים פה עירינו בג'דאד יע"א אם שולחים מיני מתיקה בתוך הכלים בשמחת נשואין או מילה מזה לזה מקפידים שלא ישלחו כלים מספר נפרד אלא מספר זוג ונהגו כדי לבטל חשש הזוגות שהיה בראשנה וגבר ישראל.
ונראה לי בס"ד דידוע דסטרא דקדושה שרי בחיבורא וסיים בחיבורא אך הסיטרא אחרא שרי בחיבורא וסיים בפירודא וכנזכר בזוהר משפטים דף צ"ה והדבר מפורש היטב בשער מאמרי רשב"י לרבינו האר"י ז"ל כי הקליפות בתחילה היו הזכר והנקבה דבוקים אחור באחור ואחר כך ננסרו ונעשו בפירודא ונכנס שבת בראשית ולא היו יכולים לחזור להדבק פנים בפנים ונשארו בפירודא, ובזה פירש רבינו מהרש"ו [מורנו הרב רבי שמואל ויטאל] ז"ל (תהלים צב, א) מִזְמוֹר שִׁיר לְיוֹם הַשַּׁבָּת וכו' יִתְפָּרְדוּ כָּל פֹּעֲלֵי אָוֶן יעיין שם.
ולכן יש מזיקין דקפדי אזוגות כי הזוג הוא נפרד מפני כי זכר ונקבה דקליפה שהוא שרשם לא היו יכולים להתחבר יחד ונשארו בפירודא ודבר זה הוא קשה עליהם מאד שלא היו יכולים להדמות בזה אל הקדושה ששם סיים בחיבורא, ועל כן כשיראו למטה מעשה זוגות שהוא פירודא זוכרים צרתם ומתגרים במה דעביד זוגות.
והנה תהלות לאל שנתבטל נזק של הזוגות מפני כי הסיטרא אחרא נחלש כוחה ותחלה נתבטל בארץ ישראל מפני קדושתה ואחר כך נתבטל גם מבבל אף על גב דשכיחי שם מזיקין טפי. ועתה בזמן הזה אדרבה העולם עוסקים בזוגות ומנהג הנשים פה עירינו בג'דאד יע"א אם שולחים מיני מתיקה בתוך הכלים בשמחת נשואין או מילה מזה לזה מקפידים שלא ישלחו כלים מספר נפרד אלא מספר זוג ונהגו כדי לבטל חשש הזוגות שהיה בראשנה וגבר ישראל.
רָבָא אָמַר: כּוֹס שֶׁל בְּרָכָה מִצְטָרֵף לְטוֹבָה, וְאֵינוֹ מִצְטָרֵף לְרָעָה. הקשה הרב פתח עינים ז"ל אמאי לא קאמר כוס של 'קִדּוּשׁ' מצטרף לטובה ואינו מצטרף לרעה? וטפי הוה ליה למימר כוס של קידוש אי משום דקדים ואי משום דלכולי עלמא בעי כוס מה שאין כן ברכת המזון איכא מאן דאמר דאינה טעונה כוס (ברכות נא.) עיין שם.
ונראה לי בס"ד דקושית הגמרא היא רק על שני כוסות האחרונים דוקא שהם של ברכת המזון ושל הלל יען כי ברכת המזון היא סילוק ולכן כוס ברכת המזון סברה הוא שאינו מצטרף עם הקודם לו, ואף על גב דאם נאמר שאינו מצטרף עם הקודם נמצא שתה זוגות מקודם ותקשי על זה! אין זו קושיא דיש לומר סמכי רבנן שבתוך הסעודה ודאי ישתה כוס אחד לפחות כדי לבטל הזוגות, ורק הקושיא היא על כוס ברכת המזון וכוס ההלל דקיימא לן בין שלישי לרביעי לא ישתה אם כן הם זוגות ממש ואיך יתקנו רבנן כך ומשני כוס של ברכת המזון מצטרף לטובה אפילו אם לא שתה קודם אלא רק שני כוסות שהם של קדוש ושל גאל ישראל יצטרף עמהם כדי שלא יהיה מספר זוגות וזהו רבותיה דאף על גב דברכת המזון יש לה דין סילוק ואינו ראוי שיצטרף כוס זה עם הקודם עם כל זה יצטרף לטובה, ועוד רבותא אחריתי דאינו מצטרף לרעה, דאחר ששתה כוס רביעי אין מצרפים כוס שלישי של ברכת המזון עם הכוסות כולם אלא נחשוב כאלו לא שתה כוס ברכת המזון כלל ונמצא שכל הכוסות ששתה הם שלשה דוקא.
ונראה לי בס"ד דקושית הגמרא היא רק על שני כוסות האחרונים דוקא שהם של ברכת המזון ושל הלל יען כי ברכת המזון היא סילוק ולכן כוס ברכת המזון סברה הוא שאינו מצטרף עם הקודם לו, ואף על גב דאם נאמר שאינו מצטרף עם הקודם נמצא שתה זוגות מקודם ותקשי על זה! אין זו קושיא דיש לומר סמכי רבנן שבתוך הסעודה ודאי ישתה כוס אחד לפחות כדי לבטל הזוגות, ורק הקושיא היא על כוס ברכת המזון וכוס ההלל דקיימא לן בין שלישי לרביעי לא ישתה אם כן הם זוגות ממש ואיך יתקנו רבנן כך ומשני כוס של ברכת המזון מצטרף לטובה אפילו אם לא שתה קודם אלא רק שני כוסות שהם של קדוש ושל גאל ישראל יצטרף עמהם כדי שלא יהיה מספר זוגות וזהו רבותיה דאף על גב דברכת המזון יש לה דין סילוק ואינו ראוי שיצטרף כוס זה עם הקודם עם כל זה יצטרף לטובה, ועוד רבותא אחריתי דאינו מצטרף לרעה, דאחר ששתה כוס רביעי אין מצרפים כוס שלישי של ברכת המזון עם הכוסות כולם אלא נחשוב כאלו לא שתה כוס ברכת המזון כלל ונמצא שכל הכוסות ששתה הם שלשה דוקא.
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Senlake edition 2019 based on Ben Yehoyada, Jerusalem, 1897
- רישיון המהדורה
- CC0
- ייחוס ומקור המהדורה
- http://beta.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001933802/NLIl
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 2430be64608c6f40f3e0a8e8e7f9bda372b968f2d0c619b39eb73507fdddc916