עמודי ירושלים על תלמוד ירושלמי גיטין · פרק 5 · הלכה 9 · Segment 10

גירדאי שאל לרבי אימי יום משתה של עכו"ם כו'. עי' בשירי קרבן שתמה איך נסתפק ר' אימי ורצה להתיר הא מתני' בע"ז (ח' א') דאסור וגם על ר' אימי קשה למה לא הביא ראיה ממתני' ע"ש. והנה בע"ז שם כ' הב"ח דלא גרסינן ביש ספרים במשנה שם שעשה משתה לבנו ע"ש. וכן נ"ל ממה דאיתא התם בדף י"ד ע"א והתניא עכו"ם שעשה משתה כו' משמע דאינה שנויה במשנה ועמש"ש בגליון מהרי"ף דצ"ל והתנן. אולם להיש ספרים א"ש דנן היתה גירסת התוס' ולפ"ז א"ש קושית הקה"ע. הן אמת שבירושלמי ע"ז (פ"א ה"ג) ממה דמקשה שם והתני משתהו ומשתה בנן כו' משמע דהי' כן במשנה שלהם וא"כ הדרא קושיא לדוכתה. אולם לכמ"ש הפ"מ דקאי אלבקר את החולה אם מותר במשתה שלהם א"ש. אולם ראיתי בר"ו פ"ק דעכו"ם שכ' דבנכנס שלא בכוונה לעכו"ם ביום אד שלו דמותר לשמוח עמו כיון דנכנס שלא בכוונה ובאקראי בעלמא ואינו אלא כמחניף ואעפ"כ בעל נפש א) [לפניו היתה הגירסא "ומכניסין" וכתב של"ל "ומכבסין". ב) א"ה בד"ו בגיטין הגירסא "ומכבסין" ובע"ז הגירסא ומכניסין]. ימעט ומביא ראיה מדברי הירושלמי הללו ע"ש שכ"כ בשם הרמב"ן מבואר להדיא מדבריו שפי' דברי הירושלמי דמיירי בנכנס שלא בכוונה ביום משתה שלו וא"ש דברי הירושלמי והתימה על הקה"ע שלא ראה זה. ועל הפ"מ יש להפליא ביותר שבמס' ע"ז הביא דברי הר"ן וכאן פי' דקאי על לבקר חולה ואולי נכלל זה בתוך פי' הר"ן והבן:

והתני ר"ח יום משתה של עכו"ם אסור. מה שכתב הש"ק דצ"ע בפוסקים שלא חילקו בכך לק"מ דהפוסקים פי' דהירושלמי קאי לבקר אותו ביום משתה ולא לשאת ולתת עמהם וכמו שפי' הפ"מ ועמ"ש לעיל בשגם שאפי' לפי פי' הקה"ע דמיירי במו"מ לא קשיא כלל דכיון דהירושלמי מסיק דאסור ביום משתה וכן פסקו הפוסקים עטוש"ע יו"ד (סי' תמ"ח ס"ח) א"כ לא קשיא מידי ודברי הש"ק צ"ע: