חידושי חתם סופר על גיטין · דף 73a

זה גיטך מהיום אם מתי מחולי זה ונפל הבית עליו וכו' נראה דמחולי זה יש לפרש מחמת חולי זה דוקא ולא מחמת סברה אחרת. וא"נ מחולי זה מתוך חולי זה. אפי' בסברה רחוקה. וס"ל להירושלמי דבאומרו אם מת מתפרש מחמת חולי זה. ואם אמר אם לא אעמוד יתפרש מתוך חולי זה וש"ס דילן ס"ל א"א לפרש מחולי זה בשני אופנים ע"כ קשה רישא לסיפא ומשבשתא היא. וכששלחו לתם במעשה שהי' שנשכו ארי ותם היינו בני א"י בעלי תלמוד ירושלמי שלחו אע"פ שאנו מדמין ליישב הברייתא מ"מ לא נעשה מעשה ע"פ שינוי' שלנו ע"כ באם לא אעמוד מנשכו ארי אין לנו והוה ספיקא וכן פסק רמב"ם דבאם לא אעמוד ונשכו ארי ספיקא הוה ובאם מתי ונשכו ארי ודאי אינה מגורשת. ורמב"ן כתב דלאו דוקא קשה רישא אסיפא אלא סיפא קשי' ממשנתינו דלמאי דלא ס"ל לש"ס דילן לחלק בין אם מתי לאם לא אעמוד א"כ הרי במשנתינו מפורש דמחולי זה אמדינן אם מחמת חולי הראשון ולא מחמת חולי אחר. ולפע"ד היינו לשיטת רש"י הנ"ל דס"ל דרבה ורבא מודים לר"ה במפרש בהדיא אם ימות נמצא גם למסקנא מיירי מתני' מניתק מחולי לחולי והלך רק על משענתו ולא עמד לגמרי ואפ"ה בעי' אומד שמת מחולי זה דוקא א"כ קשה אסיפא דברייתא דס"ל אפילו נפל הבית הרי זה גט. אבל להסוברים דרבה ור"י פליגי באומר להדיא אם ימות ומיירי מתני' בעמד ממש על בריו א"כ אפי' נימא מחולי זה פירושו מתוך חולי זה מ"מ במשנתינו שנתרפא לגמרי אי לאו דאמדוהו שחולי השני הוא מחמת חולי הראשון לא מת מתוך חולי זה וליתא לדרמב"ן:

לא תתיחד עמו אלא בפני עדים. עי' פירש"י ותוס' ואמנם בכתובות פירש"י משום גט ישן ע"ש כ"ז ע"ב ותוס' שם ומדברי שיטה מקובצת שם למדתי ליישב דהי' קשה לרש"י מאחר דרב פפא תי' שם בשבוי' הקילו מ"ט אתו ר"ע ור"א לתרץ אוקימתא אחריתי. פשיטא לחלק בין שבוי' דהתם לחשש קידושין דשמעתין אע"כ בעי לשנוי' התם גם למ"ד בשמעתין דמשום זנות בעלמא ויחיד פנוי' והוא כמין גט ישן וס"ל דאין להקל בשבוי' טפי מבהני חששות ע"כ קא משני שינוי' אחרינא: