גמ' מתניתא דר"י. דסובר דאסור לאכול בע"ש וי"ט סמוך למנחה ומתני' דתני ערב פסחים לאו דוקא א"נ קמ"ל דאפילו ערב פסח שני לא יאכל סמוך לחשיכה כדי שיכנס לשבת בתאוה. ותהי' קדוש וסעודת שבת חביב עליו:
קריאה במקור
קרבן העדה על תלמוד ירושלמי פסחים · פרק 10 · הלכה 1 · Segment 2
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
עד שעה שהוא משלים. סעודתו ואין צריך להפסיק:
מפסיקין לשבת. אם התחיל סעודתו בהיתר קודם מנחה שאוכל והולך עד שתחשך אפילו לרבי יהודה מפסיק סעודתו מיד כשיחשיך ומברך בה"מ או עוקר השלחן ואח"כ מקדש היום:
וקדש עליהן. שהחשיך:
רצונך שנפסוק לשבת. ונחוש לדברי ר' יהודה שהיה. אומר מפסיקין לשבתות:
הגם לכבוש. כלומר בפני אתה מביישיני:
א"ל. רשב"ג:
פורס מפה. על הלחם ומקדש באמצע סעודתו:
מהו. לאכול בערב שבת וערב יום טוב סמוך למנחה מיני כיסנין והן מיני מתיקה:
תרגימא. פירות ובשר:
סחה וצחא. רחץ סמוך למנחה בערב פסח והוה צמא לשתות:
בגין דאתא צמא. בשביל שבא לו הצמא מהו שישתה:
לטעום כלום. משמע דאפי' שתייה אסורה:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: e4e1c9556f177c05951d46c8f0c81e37e90e12f6300e387dce45be4bc9000f00