מתני' הפסח ששחטו שלא לשמו. בי"ד שחל להיות בשבת כסבור כשם שמותר לשמו כך מותר שלא לשמו:
קריאה במקור
קרבן העדה על תלמוד ירושלמי פסחים · פרק 6 · הלכה 5 · Segment 1
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
חייב חטאת. שחילל שבת בשוגג:
אם אינן ראויין. לפסח כגון עגל או איל בן שתי שנים או נקבה:
חייב עליו חטאת. אם נעלמה ממנו שבת או סבור שמותר לשחוט אחרים לשם פסח בשבת דהאי לאו טועה בדבר מצוה הוא דהכל יודעים שאין זה כשר לפסח:
ואם ראויין הן. כגון שה בן שנה של שלמים ששחטו לשם פסח דמתוך שטרוד ובהול לשחוט פסחו טעה בזה ולא נזכר שהקדישו לדבר אחר:
ר"א מחייב חטאת. אע"פ שטעה בדבר מצוה:
ור"י פוטר. דקסבר טעה בדבר מצוה ועשה מצוה כל דהו פטור מחיוב חטאת שבה וזה עשה מצוה שהקריב קרבן דכל הזבחים שנזבחו שלא לשמן כשירים ואף הנשחטים מכשיר ר' יהושע:
מה אם פסח שמותר. לשוחטו בשבת לשמו שינה את שמו מודית ליה שהוא פטור כדתני לעיל:
ששינה בדבר האסור. ששחטו לשם קרבנות אחרים שאסורין לשחטן בשבת:
ששינן בדבר המותר. ששוחטו לשם פסח שמותר לשחטו בשבת:
אמורי ציבור. קרבנות האמורים בציבור בשבת כגון תמידין ומוספין יוכיחו שמותרין לשחטן לשמן והשוחט שאר זבחים לשמן בשבת חייב:
שיש להן קצבה. שאינו רואה אחרים הרבה עסוקין בשחיטתן וכיון שנשחט התמיד יודע הוא שאין צריך לשחוט עוד הלכך אין זה טועה אלא שוגג דלא היה לו לטעות בדבר:
תאמר בפסח שאין לו קצבה. שהכל צריכין. לכך והרי הוא רואה הרבה אחרים עוסקין בשחיטתו וטרוד להתעסק במצוה ואפילו שחט הוא פסח כבר ומצא זבח זה עומד בעזרה וקסבור שהוא פסח ושחטו לשם מי שהוא וטעה בכך טועה בדבר מצוה הוא:
רבי מאיר אומר. השוחט זבחים אחרים בכל שבתות השנה לשם אימורי צבור פטור:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: e4e1c9556f177c05951d46c8f0c81e37e90e12f6300e387dce45be4bc9000f00