גמ' ארבעה מחוסרי כפרה. זב וכו' וקרי להו מחוסרי כפרה משום שאסורין לכנוס למקדש ולאכול בקדשים עד שיביאו כפרתן:
קריאה במקור
קרבן העדה על תלמוד ירושלמי פסחים · פרק 8 · הלכה 1 · Segment 2
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
מפרישין עליהן חוץ מדעתן. אם היה ראובן חיב קרבן יכול שמעון להפרישו ולהקריבו עבורו בלא דעתו:
שכן אדם מפריש על בנו הקטן. שנאמר זאת תורת הזב בין גדול בין קטן וכן בכולן כתיב תורה וכי היכא דאדם מביא על בנו הקטן שאין לו דעת הכי נמי מפריש שלא מדעתו של חבירו:
ופריך הניחא זב וזבה ומצורע מצינו אפי' בקטן אלא יולדת היכי משכחת לה בקטנה:
ויש קטנה יולדת. בתמיה:
מאי כדון. מעתה מנ"ל לר' יוחנן דבמצורע מפריש שלא מדעתו דהא משהיא קטנה אינה ראויה לילד ואם משהביאה שתי שערות כבר יצאה מרשות אביה:
הכי גרסינן מכיון שהביאה כבר יצאה וכו'. וכ"ה בסוטה:
אלא שכן אדם מפריש על אשתו החרשת. וזאת תורת היולדת מוקמינן ליה באשתו שמביא עליה אף על פי שאינה בת דעת:
וכאן סוטה קטנה. כלומר ולא נקט רבי יוחנן גם קרבן סוטה בהדי מחוסרי כפרה משום דאי אפשר למצוא שתשתה כדי לבדוק הבועל:
אין לה רצון. להיאסר על בעלה דפיתוי קטנה אונס הוא:
וחרשת. נמי אי אפשר שתשתה דבעינן שתאמר אמן ותקבל הדברים מהכהן וזה אי אפשר בחרשת:
שנייה היא. שאני קרבנות אלו שבעלה מביא עליה:
דכתיב ושמחת אתה וביתך. וכיון שהוא מעוכב על ידי כך מלשמוח עמה כקרבנו הוא אבל קרבן חבירו לעולם אין אדם מפריש חוץ מדעתו:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: e4e1c9556f177c05951d46c8f0c81e37e90e12f6300e387dce45be4bc9000f00