מתני' ידי חובתו. משום חובת מצה בלילה ראשונה שהוא מחויב לאכול מצה כדכתיב בערב תאכלו מצות:
קריאה במקור
קרבן העדה על תלמוד ירושלמי פסחים · פרק 2 · הלכה 4 · Segment 1
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
ובשבולת שועל. הבי"ר שיבולת שלה עשוי כזנב שועל:
שיפון. קארי"ן בלע"ז:
יוצאין בדמאי. תבואה הנלקחת מע"ה והיא הנקראת דמאי כלומר דא מאי אם עישרה או לא עישרה וחייבו חכמים להפריש מעשרותיה מספק ואם אכל מצה ממנה ולא הפריש מעשר ממנה יצא:
ובמעשר ראשון. של לוים:
שניטלה תרומתו. תרומת מעשר לכהן מכאן ואילך המעשר מותר לזרים ואיירי בשהקדימו הלוי בשבלין קודם שנתמרח בכרי וניטלה ממנו תרומת מעשר ולא ניטלה ממנו תרומה:
ובמעשר שני והקדש שנפדו. אף עפ"י שלא נפדו כראוי כגון שנתן הקרן ולא נתן את החומש:
והכהנים בחלה ובתרומה. דמהו דתימא מצה השוה וראויי' לכל אדם בעינן וחלה ותרומה אינן ראויין לזרים קמ"ל:
ולא במעשר שני. חוץ לירושלים:
עשאן לעצמן. לשם תודה ונזיר:
אין יוצא בהן. ואפילו לא שחט עליהן הזבח ולא קרא עליהן שם אלא שעשאן לדעת כן:
למכור בשוק. לצורכי לחמי תודה ונזירות יוצא בהן אם לא מכרן להן דכל למכור בשוק אמר אי מזדבנא מזדבנא ואי לא אכילנא לה אנא למצה של מצוה:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: e4e1c9556f177c05951d46c8f0c81e37e90e12f6300e387dce45be4bc9000f00