קרבן העדה על תלמוד ירושלמי פסחים · פרק 8 · הלכה 1 · Segment 5

ברגל רדופין שנו. מתני' דתני תאכל משל בעלה איירי ברגל ראשון שאביה רודפת' לילך לבית בעלה הלכך תאכל משל בעלה אפילו בממחין:

רגל שני מהו. שיהיה כרגל ראשון ותאכל משל בעלה דנאמר לעולם כשהולכת בפעם ראשונה לבית אביה הוא רודפת' שתחזור לבית בעלה או דלמא ברגל שני אין אביה רודפת' ותאכל במקום שהוא רוצה:

ופשיט לעולם יש לה רגל רדופין. ואפילו ברגל שני תאכל משל בעלה:

אלמנה. ששחטו עליה בבית חמיה ושחט עליה אביה מהו שיהא לה רגל רדופין ותאכל משל בית חמיה או דלמא כיון שאין בעלה חי אין אביה רודפת':

נישמעינ' מן הדא. תא שמע מסיפא:

הלכה רגל ראשון לעשות בבית אביה וכו'. תאכל ממקום שהיא רוצה וכיון דרישא נמי אוקימנ' לה ברגל ראשון הך סיפא ל"ל הא מרישא שמעי' דוקא בזמן שהיא בבית בעלה אבל הלכה לבית אביה תאכל ממקום שהיא רוצה אלא ודאי סיפא לדיוקא אתי דוקא הלכה לבית אביה ברגל ראשון הוא דתאכל ממקום שהיא רוצה אבל לא הלכה תאכל משל בעלה ואע"ג דתני לה רישא קמ"ל בסיפא דאם לא הלכה ברגל ראשון רגל שני הוה לה כרגל ראשון א"נ סיפא איירי באלמנה וקמ"ל דאף באלמנה אם לא הלכה תאכל משל בעלה:

תיפתר. לעולם לא תפשוט תפרש לסיפא באלמנה שיש לה בנים דמסתמא ניחא לה אצל בניה הלכך אם לא הלכה תאכל אצל בניה אבל באלמנה שאין לה בנים הבעי' במקומה עומדת: