אפילו נתון. החמץ עמו בירושלים חייב עליו:
קריאה במקור
קרבן העדה על תלמוד ירושלמי פסחים · פרק 5 · הלכה 4 · Segment 9
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
דין כדעתיה וכו'. כלומר ואזדו לטעמייהו:
שני י"ט של גליות. העושה מלאכה בהן והתרו בו:
מקבלין התראה על הספק. ואם עשה בשניהם לוקה וה"נ אע"ג דלא חזינן ליה לחמץ בשעת התראה ואיכא למימר דנאכל או נאבד אפ"ה התראה מעלייתא ולוקין עליו אי אשתכח דה"ל בשעת שחיטה:
הכל מודים שאם היה החמץ נתון נגד השוחט שיכול לראותו דרך חלון ואפילו הוא בירושלים חיי' אפי' לרשב"ל דהא לאו התראת ספק הוא:
מ"ד ספק. דטעמו דרשב"ל משום דהוא התראת ספק הכא ודאי הוא וחייב:
מ"ד בעזרה. דטעמו דרשב"ל דדריש על בסמוך והכא כתיב לא תשחט על חמץ דמשמע שיהא עזרה הא בירושלי' אע"פ שהוא רואהו פטור:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: e4e1c9556f177c05951d46c8f0c81e37e90e12f6300e387dce45be4bc9000f00