קרבן העדה על תלמוד ירושלמי פסחים · פרק 5 · הלכה 2 · Segment 10

על דא א"ל אבא בר אבא. על הא דמייתי בסמוך הקשה לי אבוה דשמואל דאיהו אבא בר אבא דאינון אמרין:

שבני בבל אומרים. ואם מן הצאן קרבנו וכו'. לאו קרא יתירא קא דריש אלא משמעותא דקרא משמע ליה הכי ואם דבר הבא מן הצאן דהיינו פסח שאינו בא אלא מן הצאן היה קרבנו הרי הוא לזבח שלמים ועל כרחך שלא בזמנו קאמר דאי בזמנו הא ילפינן לעיל דפסול א"נ מדכתיב לעיל אם מן הבקר קרבנו מכלל דהכא בצאן מיירי ואם כן מן הצאן מיותר לדרשא:

ה"ג התיבון הרי עולה מן הצאן. וה"פ מנ"ל דקרב דוקא שלמים דלמא קרב נמי עולה א"נ דלמא האי לזבח שלמים למותר עולה דקרב שלמים קאתי וזה נראה יותר. ומשני דבר שאינו בא אלא מן הצאן. מן הצאן קדריש:

התיבון הרי אשם. דלמא האי מן הצאן במותר אשם כתי' דאשם נמי איל תמים מן הצאן הוא ואינו בא מן הבקר:

דבר הבא מכל הצאן. בכבשים ובעזים כגון פסח לאפוקי אשם דאינו בא מן העזים אלא מן האילים בלבד:

ה"ג בכל אתר את אמר מן למעט והכא את אמר מן לרבות. וה"פ בכל מקום את אומר מן למעט כגון מן הבהמה להוציא את הרובע והנרבע מן הבקר להוציא הנעבד והכא את אומר לרבות פסח שהוא דבר הבא מכל הצאן. הכי גרסינן אמר ר' מנא הכא נמי מן למעט מיעט שאינו בא בן שני שנים מיעט שאינו בא נקבה וגבי אשם נמי מן למעט הוא שאינו בא אלא מן האילים בלבד כ"ה בשקלים. וה"פ ה"נ כי מוקמינן ליה בפסח מן להוציא הוא דלא אתי בן ב' שנים ולא אתי נקבה ומיהו הצאן מכל מין צאן משמע בין כבשים בין עזים ומיעוטא דמן לנקבות אתא ואי לאו ה"א דהצאן הוה מוקמינן ליה לאשם והוה ממעטים ממן שאינו בא אלא מן האילים בלבד:

ה"ג מעתה מותר הפסח בא עולה. ואין משנין דבר שהוא לאכילה כגון פסח בדבר שאינו לאכילה כגון עולה שהיא כולה כליל:

ואין משנין קדשים קלים. דהיינו פסח לעולה שהיא קדשי קדשים:

ה"ג אר"י על דא אמר ר' חנינא:

אלא א"כ. עקרו בשחיטה ששחטו לשם שלמים אבל אם שחטו לשם עולה פסול:

ואני אומר. דכל שלא לשמו בפסח כשר ואפילו שחטו לשם עולה:

לזבח שלמים. קרא יתירא הוא דהוה מצי למיכתב לשלמים:

כל שהוא זבח. כלומר לכל זבח שיזבחנו לשלמים יהיה:

משתנה למחשבת פסול. או לא. אם שחטו לשם עולה מיבעיא ליה אם אותה המחשבה הפוסלת בעולה פוסלת גם בו או לא:

היך עבידא. היכי דמי:

מ"מ פסול הוא. דאף אם שחט שלמים לזרוק דמו למחר פסול:

ה"ג שחטו ע"מ להקטיר מבשרו למחר אין תימר וכו'. וה"פ אם משתנה הוא למחשבת פסול אם חישב על העולה להקטיר בשרו למחר פיגול ואם אינו משתנה ה"ל כחישב על בשר שלמים להקטיר מבשרו למחר דפסול הוא ולא פיגול: