ופריך על דעתיה דר' אליעזר. למה משיירה בתנור יקרא לה שם וירדנה לאחר שנאפית ונמצא שאינו שורף קדשים:
קריאה במקור
קרבן העדה על תלמוד ירושלמי פסחים · פרק 3 · הלכה 3 · Segment 8
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
ומשני אסורה לטלטל וירדנה. בתמיה לאחר קריאת השם שאסורה לטלטל איך ירדנה:
ה"ג וירדנה ויקרא לה שם. וה"פ דפריך וירדנה תחלה ואח"כ יקרא לה שם:
ומשני שמא ישכח ויאכל. כיון שזו מצה כאחרת גזרינן שמא ישכח שזו היא חלה ויאכלנה כיון שצריך שתהי' מונחת לפניו כל היום שהרי אסור לטלטלה ל"א שמא ישכח מלקרוא לה שם ויאכל בלא חלה והראשון נראה:
ופריך וירדנה ויקרא לה שם. ודקשיא לך שמא ישכח ויאכל הא אפשר שיסלקנה לקרן זוית שיטלטל עם החלה מצה אחר' כהא דתנן גבי תרומה טמאה:
דתנינן תמן. בפרק נוטל:
ומשני ולא דמיא. בשלמא התם אי אפשר לו לטלטל הטהורה בלא הטמאה אבל הכא מטלטל החולין שאינו צריך לטלטל בשביל טלטול הטמאה זה ודאי אסור:
חברייא בעיי. בני הישיבה הקשו וירדנה ויזרקנה לאשפה ויקרא לה שם דהשתא ליכא למגזר שמא יאכלנה דכשמונחת באשפה מאיסה היא:
ומשני ויש אדם מקדיש דבר שאינו שלו. בתמיה דכיון שזרקה לאשפה הרי היא הפקר ואינו יכול להקדישה:
ופריך ויקדישנה תחילה בעמדו על האשפה ואח"כ יזרקנה מידו:
ומשני וכי יש אדם מפקיר דבר שאינו שלו. בתמיה שהרי אינו שלו לאחר שקרא עליה שם חלה אלא של כהן הוא להסיקו תחת תבשילו ואיך יכול להפקירו ולזרקו על האשפה:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: e4e1c9556f177c05951d46c8f0c81e37e90e12f6300e387dce45be4bc9000f00