כל הדברים. כלומר הרבה דברים תלויין במנהג:
קריאה במקור
קרבן העדה על תלמוד ירושלמי פסחים · פרק 4 · הלכה 1 · Segment 7
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
נשייא וכו'. נשים שנהגו שלא לעשות מלאכה במוצאי שבת לאו מנהגא היא ומנהג בטעות הוא:
עד יפני סידרא. שלא לעשות מלאכה במוצאי שבת עד שיגמרו הקדושה בבית הכנסת מנהג טוב הוא:
בתרייא וכו'. והנוהגי' שלא לעשות מלאכה בשני ובחמישי בשבת לאו מנהגא הוא:
עד יתפני תעניתא. עד לאחר תענית הציבור מנהג יפה הוא:
יומא דערובתא. הנוהגים שלא לעשות מלאכה בערבי שבתות וערבי ימים טובים לאו מנהגא הוא אבל שלא לעשות מלאכה בע"ש ובעי"ט מן המנחה ולמעלה מנהג הוא ואסור להתיר להן:
יומא דירחא. שלא לעשות מלאכה בר"ת מנהג הוא ואין לבטלו:
דלא למשתיי'. שלא לסדר ולערוך החוטין שהולכין לאורכו של בגד מלשון או בשתי או בערב:
מן דאב עליל. מר"ח אב ואילך מנהג:
שבו. בחדש אב פסקה אבן שתייה והיא האבן שממנו הושתת העולם והיה מונח בבית קדשי הקדשים:
מה טעם. כלומר מנא לן:
דכתיב כי השתות יהרסון. ש"מ שבחרבן בה"מ השתות נהרסו:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: e4e1c9556f177c05951d46c8f0c81e37e90e12f6300e387dce45be4bc9000f00