ה"ג אי איפשי שתמנה על הפסח וכו' וה"פ אין הרב יכול לומר לעבדו איני רוצה שתמנה כלל על הפסח דאף העבדים חייבין דר' יוסי לטעמי' נשים חובה וה"ה עבדים אבל יכול לומר לו איני רוצה שתמנה על פסח זה אלא על זה לכך לא יאכל משל שניהם שכל א' יכול לדחותו אצל חבירו:
קריאה במקור
קרבן העדה על תלמוד ירושלמי פסחים · פרק 8 · הלכה 1 · Segment 9
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
פעמים. שעבד של שני שותפין נמנה על שלשה פסחים:
היך עבידא. היכי דמי:
צריך להמנות על הפסח. בפני עצמו והוא ממעות של שניהם:
צריך להמנות על פסח אחר. שיהא מחצה מעות שלו ומחצה של רבו:
שחררו שניהן צריך להמנות על פסח אחר. הכל משל עצמו:
עבד מהו שיאכל משלשתן. כלומר מאיזה מהן שירצה:
אם אומר את וכו'. כלומר מאי קמיבעיא לך פשיטא שיכול לאכול משלשתן דאם לא כן לא ימנה על הפסח כלל דשמא ימלך רבו וישחררנו נמצא הקדש פסול מעורב בזבח אלא ודאי דאוכל משלשתן:
ופריך ולא מתניתין היא. שיוצא הרב בהקדש עבדו:
ומשני מתניתין. בששוחט העבד מדעת רבו:
מה צריכא לי'. מאי קמיבעיא ליה בששוחט שלא מדעת רבו:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: e4e1c9556f177c05951d46c8f0c81e37e90e12f6300e387dce45be4bc9000f00