זית כבוש במים ומלח וה"ה שלוק דמליח הרי הוא כרותח:
קריאה במקור
קרבן העדה על תלמוד ירושלמי פסחים · פרק 2 · הלכה 5 · Segment 4
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
מברך עליו בורא פרי העץ. דאף ע"ג דשלקים במלתייהו קיימי:
ירק שלוק אומר עליו שנ"ב. דכיון דנתבשל אזדא לי' מילתא קמייתא:
אם בעינן הם. אס"ד דשלקות במלתייהו קאי וכאלו הם בעין למה אינו יוצא בהם ידי תובתו בפסח:
אמר ר' זעירה מאן ידע. שמועותיו של ר' יוחנן יותר בבירור:
ר"ח בר בא או רבי בנימין בר יפת. ודאי דר"ח הוא דידע שפיר דדייק וגמיר מר"י רבו א"כ מה ענין להזכיר מחלוקתו של ר' בנימן בר יפת בבהמ"ד הלא אינו כדאי לחלוק עליו:
ועוד. ראיה לדברי ר"ח:
מן מה וכו'. מהא שאנו רואים רבנן שנכנסו לסעודה ולוקחין תורמסין ומברכין עליהן בפה"א:
ותורמסין לא שלוקין הן. בתמיה הא אינן ראויין לאכילה אלא א"כ שלקו להו ז' פעמים שמעינן אף ע"ג דשלקי להו במלתייהו קיימי:
לברייתה. כמו סעודת הבראה:
תורמסין. מין קטניות עגול כמין עדשה ורחב כמעה קטנה ומר מאוד עד ששולקין אותו שבע פעמים ונעשה מתוק וטוב עד שנאכל למטעמי' בקינוח סעודה:
ה"ג אין תימר מתניתין שנייא היא שאמרה תורה מרורים כיון ששלקן בטלה מרירתן. וה"פ אם תאמר קשיא מתני' לר"ח שאני התם כיון ששלקן בטלה מרירתן והתורה אמרה על מצות ומרורים. יאכלוהו אבל לענין ברכה במלתייהו קיימי ואפשר לקיים הגירס' דה"ק ותדע דבטלה מרירותן שהרי תורמסין ע"י השליקה אזדא להו מרירתן ש"מ דשליקה מבטלת המרירה:
ולא פליגין. ר"ח ור' בנימין:
זית וכו'. הא דאר"ת על זית כבוש מברכין בורא פרי העץ כיון דדרכו לאכול חי הלכך אפי' כבוש כאלו הוא בעין ומברכין עליו ב"פ העץ:
ירק כיון ששלקו נשתנה. דמתחלה אינו ראוי לאכול וע"י שליק' ראוי לאכיל' לכך מברכין עליו שהכל:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: e4e1c9556f177c05951d46c8f0c81e37e90e12f6300e387dce45be4bc9000f00