בעיא קומי ר' מנא. הקשה לפני ר' מנא אזקני דרום:
קריאה במקור
קרבן העדה על תלמוד ירושלמי פסחים · פרק 7 · הלכה 7 · Segment 9
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
ה"ג אלו יחיד בפסח אינו למד מן הציבור בפסח:
וה"פ השתא יחיד טמא מת בפסח נדחה לשני ואינו נלמד מציבור בפסח ואיך נלמד כהן העובד בקרבן יחיד בשאר ימות השנה מן הציבור בפסח:
ההן טמא. האי טמא דמתני' במאי מוקמת ליה בטמא טומאת זיבה וצרעת:
והתנינן. במתני' מחוסרי כפרה פסול ולמה לי טמא השתא משטבל הוא מחלל כשהוא טמא לא כל שכן:
ההן טבול יום. כלומר ותו האי טבול יום דמתני' במאי מוקמת ליה אי בטבול יום מן המת השתא טמא מת אינו מחלל טבול יום דידיה לא כל שכן ובטבול יום דזבין ליכא לאוקמי שהוא כל שכן ממחוסרי כפרה דמחלל:
מגע זבין. לעולם בטבול יום דזב ודקשיא דהוא כ"ש ממחוסרי כפרה שאני טבול יום דאיירי שנגע בזב ואף הוא טמא טומאת ערב ומחלל:
פתרין כולה. מפרשין לכולה מתני' בזב וטבול יום איירי בזב שראה ראיה אחת שאינו טמא אלא יום אחד כבעל קרי:
הכי גרסינן טמא שראה שתים זב. שראה שתי ראויות שטמא טומאת שבעה ואינו מביא קרבן:
שראה שלש. ראויות שמביא קרבן:
ופריך על דעתין דרומאי מגע זב כזב מנא להו:
ומשני נשמעינה מן הדא. תא שמע מהא דרבי אושעיא:
מהו עון הקריבין דם. הוא מה שקרב על גבי המזבח:
זב. וכי דם טומאת זיבה שייך בו אלא מגע זב שנגע בו זב אם כן הוא הדין עון המקריבין שהם הכהנים אפי' מגע זב אינו מרצה הציץ:
הדא אמרה. זאת אומרת:
הי' הציבור מגעי זבין וכו'. אינן עושין בטומאה דהא אמרנו שמגעי זב כזב:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: e4e1c9556f177c05951d46c8f0c81e37e90e12f6300e387dce45be4bc9000f00