קריאה במקור

קרבן העדה על תלמוד ירושלמי פסחים · פרק 2 · הלכה 2 · Segment 15

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך

הפקיר חמצו בי"ג בניסן מהו. שיהא מותר באכילה לאחר הפסח מי אמרינן כיון שלא עבר על בל יראה מותר או לא:

אין אתה מודה לי. במפקיר חמצו מתחלת שעה ששית ולמעלה שהוא אסור אע"ג דלא עבר על בל יראה:

א"ל תמן. במפקיר משש שעות ולמעלה איסורו גרם לו לאסרו אף לאחר הפסח שהרי מ"מ אסור הוא אע"ג דלא עבר על בל יראה:

הא במפקירו קודם זמן איסורו מה אית לך למימר. למה יהא אסור לאחר הפסח:

נהיר את. זוכר אתה מה שהיינו אומרים אתייא דר"י דאמר אסור:

כר' יוסי. דסובר ישראל שהלוה את העכו"ם על חמצו אסור בהנאה והיינו סתם מתני' דכיון דזוכה בו אחר הפסח אסור:

ודרשב"ל כר"מ. דסובר דאינו עובר דכיון דבפסח לא הוה שלו שרי אף לאחר הפסח:

אלא רבי יוחנן חייש להערמה. שמא לא יפקירנו ויאמר הפקרתיו:

מה נפק מן ביניהון. מאי איכא בין הני תרי לישני אם נאמר דפליגי ר"י ורשב"ל בפלוגתא דרבי מאיר ודר"י או דפליגי בחוששין להערמה:

נפלה. על החמץ מפולת קודם פסח ופינוהו לאחר פסח למ"ד משום הכי שרי דהא מפולת מעצמו נפל עליו:

מ"ד זכייה. צריך שיזכה בו אחר ובלא"ה אינו יוצא מרשותו:

לית כאן זכייה. במפולת לא זכה בו שום אדם ואסור:

הכל מודים. לפי שני הטעמים:

בגר שמת. קודם פסח ואין לו יורשין ונכסיו הפקר:

ובזבזו ישראל את נכסיו. חטפו ישראלים מנכסיו לאחר הפסח והיה בהן חמץ שעבר עליו הפסח:

מ"ד הערמה מותר. דלא שייך בזה הערמה כיון שמעצמו נעשה הפקר וגם זכיי' א"צ כיון שלא מדעתו הופקר:

על הנוסח והמהדורה

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.

SHA-256: e4e1c9556f177c05951d46c8f0c81e37e90e12f6300e387dce45be4bc9000f00