קריאה במקור

קרבן העדה על תלמוד ירושלמי פסחים · פרק 5 · הלכה 4 · Segment 1

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך

מתני' עובר בלא תעשה. דלא תשחט על חמץ וגומר:

אף התמיד. של בין הערבים דערב פסח ששחטו על החמץ וטעמא יליף בגמרא:

רבי שמעון אומר הפסח בי"ד. ששחטו על החמץ:

לשמו חייב. משום לא תשחט על חמץ דפסח כשר הוא ושחיטה ראויה היא:

ושלא לשמו פטור. דפסול הוא וס"ל לר"ש שחיטה שאינה ראויה לאו שמה שחיטה:

ושאר כל הזבחים ששחטן בי"ד לאחר חצות על החמץ בין לשמן בין שלא לשמן ואע"פ שכשירין הן כדתנן כל הזבחים שנזבחו שלא לשמן כשירין פטור:

ובמועד. בתוך הפסח אם לשמו שחטו לפסח על החמץ פטור מלא תשחט דפסח שלא בזמנו פסול לשמו והוי לה שחיטה שאינה ראויה:

שלא לשמו. אלא לשם שלמים:

חייב. דלהכי קאי והויא ליה שחיטה ראויה וחייב משום לא תשחט בהדי לאו דלא יראה ולא ימצא ואיכא מלקות נמי דשחיטה:

ושאר כל הזבחים. ששחטן במועד על החמץ:

בין לשמו וכו' חייב. דהא כשירין הוא וקרא אשאר זבחים נמי אזהר:

חוץ מן החטאת ששחטה שלא לשמה. דפסולה היא משום דכתי' ושחט אותה לחטאת ולא הנשחטת שלא לשמה:

על הנוסח והמהדורה

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.

SHA-256: e4e1c9556f177c05951d46c8f0c81e37e90e12f6300e387dce45be4bc9000f00