קריאה במקור

קרבן העדה על תלמוד ירושלמי פסחים · פרק 9 · הלכה 1 · Segment 2

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך

גמ' טמא לנפש. כתיב איש איש כי יהיה טמא לנפש וגו' ועשה פסח לה' בחדש השני:

עד כדון כר"ע. שהוא דורש כפל לשונות שבתורה שהן ריבויים:

כר' ישמעאל. דאמר דברה תורה כלשון בני אדם מניין לרבות שוגגין ואנוסים שעושין את השני:

ומשני תני ר"י לא טמא לנפש כהרי דרך רחוקה. דגברא לא חזי:

ולא הרי דרך רחוקה כטמא לנפש. שאינו יכול לכנוס בשעת שחיטה:

והאיש. אשר הוא טהור לרבות את המזיד:

אנן תנינן. במתני' שגג או נאנס. דמשמע אבל מזיד בראשון לא יעשה השני ורבי חייה תני בברייתא שגג או הזיד מי פליג אמתני' או לא:

מתניתא אמרה כן. אף ממתני' שמעינן דאף המזיד יעשה השני:

מה אית לך חייב בהכרת. מי הוא שחייב בכרת המזיד שמעינן דאף במזיד איירי מתני' וכר"ח:

על הנוסח והמהדורה

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.

SHA-256: e4e1c9556f177c05951d46c8f0c81e37e90e12f6300e387dce45be4bc9000f00