מתני' זב שראה שתי ראיות. שטומאתו טומאת שבעה ואינו טעון קרבן:
קריאה במקור
קרבן העדה על תלמוד ירושלמי פסחים · פרק 8 · הלכה 5 · Segment 1
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
שוחטין עליו בשביעי. ואע"פ שלא העריב שמשו והוא שטבל בשעת שחיטה דהא חזי למיכל לאורתא:
ראה שלש. דלא חזי למיכל עד דמייתי כפרה:
שוחטין עליו בשמיני. אם חל שמיני שלו בערב פסח אפילו לא הביא כפרתו ומביאו לאחר שחיטת הפסח דמחוסר כיפורים בע"פ דחי עשה דהשלמה כדאמרן בתמיד נשחט:
שומרת יום כנגד יום. הרואה יום אחד תוך י"א יום שבין נדה לנדה דבעיא לספור יום המחרת שוחטין עליה ביום הספירה דכיון שספרה מקצת היום מותר' לטבול אע"פ שמחוסר' הערב שמש שוחטין עלי':
והזבה. שראתה ג' ימים רצופים בתוך י"א יום וצריכה לספור שבעה נקיים ולהביא קרבן שוחטין עליה בשמיני ותביא כפרתה קודם שתחשך ותאכל:
גמ' נדה שוחטין עליה בשמיני. בל לא בשביעי דנדה אינה טובלת אלא בליל שמיני ואינה ראוי לאכול בערב שהוא משמיני דבעיא הערב שמש אבל בשמיני שריא לאכול בערב:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: e4e1c9556f177c05951d46c8f0c81e37e90e12f6300e387dce45be4bc9000f00