ופריך ואינו חולב ואינו גוזז. בתמיה נמצא שאף בדקה קעביד מלאכה בשבת:
קריאה במקור
קרבן העדה על תלמוד ירושלמי פסחים · פרק 4 · הלכה 3 · Segment 4
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
ומשני תמן. בדקה הוא האדם העושה מתתייב ואינו מצווה הישראל על שביתתו אבל הכא בגסה הבהמה היא מתחייבת ואדם מצווה על שביתת בהמתו:
ופריך וכיון שהוא מוכרה לו לאו בהמתו של עכו"ם היא. בתמיה וכיון דבהמתו היא אין הישראל מצווה על שביתתה ואפי' בהמה גסה תהא מותר למכור לו:
ברם הכא. בהמתו של ישראל היא:
והוא חשוד עליה. ל"ג ליה הכא ואגב שיטפא דלעיל נכתב כאן:
פעמים. שהישראל מוכרה לעכו"ם לנסותה אם טובה היא והעכו"ם מחזירה לו לאחר ג' ימים נמצא שלמפרע היתה של ישראל והעכו"ם עבד בה עבודה בשבת. ה"ג ונמצא עובד עבודה:
ופריך מעתה לניסיון. היא דיאסר אבל מכירה לחלוטין נתיר:
ומשני זו. שלא לנסיון אסרה מפני זו מכירה דלנסיון:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: e4e1c9556f177c05951d46c8f0c81e37e90e12f6300e387dce45be4bc9000f00