קריאה במקור

קרבן העדה על תלמוד ירושלמי פסחים · פרק 6 · הלכה 6 · Segment 1

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך

מתני' שחטו. בשבת:

שלא לאוכליו. דפסח פסול הוא ונעלמה ממנו שבת או סבור שכשר:

שלא לאוכליו. לחולה ולזקן:

חייב. חטאת שלא ניתנה שבת לדחות אצל שחיטה זו:

לאוכליו ושלא לאוכליו וכו' פטור. דהא פסח כשר הוא כדאמרינן בפרק תמיד נשחט השוחט לפסולים ולכשרים כשר:

שחטו ונמצא בעל מום חייב. דשוגג הוא ולא אונס דהוה ליה לבקרו:

שמשכו הבעלים את ידם. ממנו קודם שחיטה ונימנו על אחר:

או שמתו או שנטמאו. דעכשיו לא ניתנה שבת לדחות אצלם:

פטור. דאנוס הוא דלא היה יודע שכך הוא ולא היה לו לבדוק על כך:

על הנוסח והמהדורה

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.

SHA-256: e4e1c9556f177c05951d46c8f0c81e37e90e12f6300e387dce45be4bc9000f00