למי הוא משלם. מיבעיא ליה אם הוא משלם לאותו כהן שהיתה התרומת חמץ שלו או דלמא לכל כהן שירצה דהא לא גזל לאותו כהן ולא מידי שהרי היתה אסורה בהנאה א"נ מיבעיא אם הוא מפריש לעצמו ומוכרו לכהנים והדמים שלו או דלמא משלם הוא לכהנים:
קריאה במקור
קרבן העדה על תלמוד ירושלמי פסחים · פרק 2 · הלכה 3 · Segment 5
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
תפלוגתא דר"י ודרשב"ל. בעי' זו תליא בפלוגתא דר"י ודרשב"ל:
דאיתפלגון. דפליגי בישראל שגזל תרומה מאבי אמו כהן ומת אבי אמו ואין שם יורש אלא הוא:
משלם לשבט. צריך לשלם לאחד מהכהנים אע"פ שהוא לא גזל מהכהנים שאלו לא גזלו היה נופל לו בירושה מ"מ כיון דבשעת הגזלה גזל מהכהנים צריך לעשות השבה מעלייתא וישלם לכהנים:
משלם לעצמו. צריך להפריש חולין כנגד שיעור התרומה וחומשה שאכל והן נעשין תרומה ומוכרן לכל כהן שירצה והדמים שלו וכן לענין תרומת חמץ אע"ג דלא גזל מכהן שהתרומה שלו מידי לר"י משלם לאחד מהכהנים שירצה ולרשב"ל הרי הוא לאותו כהן שהתרומה שלו א"נ הרי הוא לעצמו:
בחומש שהוא משלם לשבט. כיון דהחומש לכפרה אתא צריך ליתנו לכהנים:
א"ל אף אני סובר כן. דמודה רשב"ל בחומש:
שכן תרומה טמאה. אין לשבט בה אלא אפרה דלהסקה עומדת ותנן פ"ו דתרומות האוכל תרומה טמאה משלם קרן וחומש ואין הכהן יכול למחול ש"מ שכל שראוי להנאת הכהנים חייב עליה חומש והוא לכהנים כדין כל האוכל תרומה שוגג משלם קרן לבעלים וחומש לכל מי שירצה:
אפי' עליה פליגין. כלומר אפילו על החומש פליגי ר"י ורשב"ל א"נ אפי' על התרומה טמאה פליגי והראשון נראה:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: e4e1c9556f177c05951d46c8f0c81e37e90e12f6300e387dce45be4bc9000f00