אין אנינה אלא למת. לא שייך לשון אנינות אלא לגבי מת:
קריאה במקור
קרבן העדה על תלמוד ירושלמי פסחים · פרק 8 · הלכה 8 · Segment 4
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
ואנו ואבלו פתחיה. שלא יהיו זכרים שם לשמור העיר שמתו כולם:
ופריך והכתיב ואנו הדייגים וכו'. משמע דשייך אנינות אפי' על הפסד ממון:
כיני מתניתא. כך היא הברייתא אין אנינות טמאה לאכול בקדשים אלא כשהוא אונן על המת וכדפרישית במתני' יום שמועה. ששמע שמת לו מת ביום קבורה. ובששמע בתוך ל' איירי מתני' לקרע וכו'. שהוא חייב בקריעה ולנהוג דיני אבילות כגון כפיית המטה ואינך:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: e4e1c9556f177c05951d46c8f0c81e37e90e12f6300e387dce45be4bc9000f00