קריאה במקור

קרבן העדה על תלמוד ירושלמי פסחים · פרק 9 · הלכה 5 · Segment 2

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך

גמ' דוקים ותבלולים. מומין הם כדכתיב או דק או תבלול בעינו:

פוסלין בו. בפסח מצרים:

דכתיב שה תמים. בפסח מצרים דמשמע תמים מכל מום:

מה מקיים שה תמים. כלומר ל"ל קרא ואי ללמד שיהא שלם באיבריו אבל מום אין פוסל בו הא אפילו בקרבנות בני נח אינו כשר חסר באיבריו:

לא כן. וכי לא כך א"ר יסא:

מכל החי מכל בשר. אמרה תורה לנח הבא בהמה שחיין ראשי איברין שלה:

ומשני תמן גבי בני נח היו מקריבין הבהמות על גבי המזבח לכך פוסל בהן מום:

ברם הכא. אבל גבי פסח מצרים לא היו מקריבין על גבי המזבח וסד"א דאף חסר כשר לכך איצטריך שה תמים:

ר' חונה בשם ר' ירמיה מכיון שכתיב בה כפרה כקדשים כמי שיש מהן למזבח. ל"ג ואגב שיטפא דפ' עגלה ערופה שיש שם כסוגיא דהכא נכתב כאן:

ותני כן. ותניא נמי הכי כמאן דאמר דמום פוסל בו דאף הכא היה מהן למזבח:

משקוף ושתי מזוזות. הרי כאן שלש:

סף כלי וסובר כמ"ד שלש היו:

סף. היינו אסקופה וסובר כמ"ד ד' מזבחו' היו:

ואת הסיפות וגו'. והוא מין ממיני מזרקות:

בתתם ספם את ספי. והיינו סף הבית דכתיב בסיפיה דקרא ומזוזתם אצל מזוזותי:

מה מקיים סף כלי. דלא שייך לומר מן הדם אשר על האסקופה:

מביא סף כלי וכו'. מקרא דייק ליה מדכתיב וטבלתם בדם אשר בסף והגעתם אל המשקוף ואל ב' המזוזות מן הדם אשר בסף תרתי ל"ל אלא סף ראשון כלי והשני אסקופה:

על הנוסח והמהדורה

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.

SHA-256: e4e1c9556f177c05951d46c8f0c81e37e90e12f6300e387dce45be4bc9000f00