גמ' מתנית'. דמשכחת תרומת חמץ בפסח דקדשה:
קריאה במקור
קרבן העדה על תלמוד ירושלמי פסחים · פרק 2 · הלכה 3 · Segment 2
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
כשהפרישה מצה ונתחמצה. והוא הדין כשהפריש תרומת חמץ קודם פסח:
אבל אם הפריש. חמץ לתרומה בפסח:
לא בדא. אין בזה חל עליה שם תרומה ואפי' למאן דאמר חמץ בפסח מותר בהנאה שנאמר תתן לו ולא לאורו:
הפריש. בפסח מצה להיות תרומה על חמץ שיש לו מי חל עליה שם תרומה:
שאינה מתרת שיריים לאכילה אינה תרומה. דכתיב מראשית גבי תרומה ילפינן מיניה מראשית ולא כל ראשית שצריך לשייר מקצת וילפינן נמי שיהו שיריים ניכרין שתהא היא מתרת שיריה ובמפריש מצה על חמץ אין היתר בשיריה:
הפריש חמץ על מצה. מהו אפי' ל"ג:
מאחר שאילו מינה עליה אינה תרומה. כיון שאם הפריש מחמץ על חמץ אינה תרומה כדאמרינן בסמוך דבעינן שיהו שיריה ניכרים:
ואפי' הימינה למקום אחר אינה תרומה. כ"ש מחמץ על מצה דאינה תרומה:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: e4e1c9556f177c05951d46c8f0c81e37e90e12f6300e387dce45be4bc9000f00